תודות לסיום...
לפני למעלה משנה נפגשנו , אנו , "המבוגרים" , ואתם הצעירים.
אנחנו באנו אל הפגישה עם צרור כבד על כתפינו , צרור של זיכרונות מאירועי השואה , אשר רובנו לא פתחנו , לא רצינו לפתוח .יחד עם זאת לא יכולנו להשליכו מעלינו.
פגשנו חבורה מופלאה של צעירים סקרנים עם לב פתוח ,הרבה אהבה לזולת , סבלנות ויחס של כבוד אלינו .
היה כמעט בילתי אפשרי לעבור את מנהרת הזמן המפרידה בין תקופת התרחשות השואה לבין ימים אלה .
אירית ועזרא הושיטו לנו , למבוגרים , יד ובהמון רגישות , כישרון וניסיון הובילו אותנו דרך המנהרה . הם סייעו לנו לפתוח את צרור הזיכרונות , ולהעבירם לליבם של הצעירים. זה לא היה קל למספרים ולמקשיבים כאחד . עבדנו על זה כאמור למעלה משנה . בתחילה נוצרה הקבוצה . ורק לאחר מכן התחילו לזרום הזיכרונות וכלי ההעברה והקליטה השתפרו עד אשר הצרורות של המבוגרים נעשו קלים יותר וליבותיהם של הצעירים מלאו אותם . עכשיו היגיע הזמן להמחיז את אשר סופר ולאפשר לצעירים לבטא את עצמם ולתת ביטוי לרגשותיהם.
כל זה לא היה קורא אלמלא אתם אירית ועזרא. עשיתם עבודה מופלאה וחשובה מאין כמותה . העברת לפיד הזיכרון של מה שעשו לעמנו שם הוא מפעל מקודש ואתם הכוהנים בבית מקדש זה .
בשם הקבוצה אני רוצה להודות גם לתאורנים , אשר האירו את דרכנו , לאנשי הקול אשר הגבירו את קולנו שהולך ורפה , למוסיקאים אשר מצאו את צלילי הרקע לסיפור ההתרחשויות , ולכל אלה אשר סייעו .
תודות אין סוף מכל הקבוצה.
