לעירית ועזרא דגן.
אני אסיר תודה על כך שזכיתי לקחת חלק בפרויקט זה. לא הבנתי תחילה עד כמה פרויקט זה ישפיע עליי, אבל עכשיו אני מבין, אני מרגיש קשור וקרוב לנושא השואה . אני חייב לציין שמי שלא חווה את הפרויקט בעצמו לא יכול להבין מה עברנו כולנו יחד לאורך השנה האחרונה.
תחילה חששתי שלא אתחבר לשאר המשתתפים אך כיום אני מרגיש קשור אליהם ביותר. רקמתי קשרים עם אנשים מדהימים שלא הייתי פוגש בשום מקום אחר אפילו שיש בינינו הבדלי גילאים ודורות.
כאשר הייתי צריך לשחק את התפקיד בהצגה, חששתי שלא אתחבר לדמות או שמא העדר כישורי המשחק שלי יפריעו להצגה, אך טעות נפלה בידי והחיבור העז שלי לאנשים אותם שיחקתי גבר על הכול. בנוסף, פחדתי שלא אוכל להתמודד עם סיפורי הזוועות ואשבר, אך הקשר שנוצר ביני לבין ניצולי הדור הראשון והשני חיזקו אותי והם אלה שנתנו לי את הכוח להתמודד עם הכאב.
אוכל לסכם במשפט שסיפור עדות של ניצול אחד שווה אלף מילים שנכתבו בדפי ההיסטוריה. העדויות ששמעתי בפרויקט עדות, אלו דברים שלא הייתי שומע ומבין אותם לולא הייתי משתתף בפרויקט.
שוב תודה על כך שאפשרתם לי להיות חלק מהפרויקט ולבטח העדויות האלו ילוו אותי במהלך חיי.
בתודה, יונתן חסון
