דברים שריגשו אותי בתיאטרון עדות- נשר
תמד ידעתי שיש לי רגישות מיוחדת לזיכרון על אבא שלי.
בהזדמנות זו שסיפרתי בקיצור את קורותיו ואת הקשרים שלי אתו, ריגש אותי שנודע לי שוב שכמעט ואל הכרתי אותו ובכל פעם שאני זוכר שהוא נרצח כאדם צעיר ושלעולם לא אזכה להיות בקשר עם המשפחה הענפה שלו.
אני מאוד מרוגש ודמעות חונקות את גרוני.
מאוד נגע לליבי היחס של הנערים והנערות מתיכון נשר, אשר ללא שום ניסיון במשחק ובהופעה על במה, למדו קטעים ארוכים בעל פה, שרו והתנועעו על הבמה באופן טבעי , חופשי חופשי ושובה לב.
ההופעה שלהם הייתה מאוד מרגשת ואמיתית . אני לא יכול להימנע מלהעריך את נמרוד , עמרי, ועזרא דגן על ההשקעה מהלב שהם השקיעו בפרויקט והודות להשקעה הזו התנסתי בחוויה מרגשת בעלת משמעות עבורי.
נהניתי מאוד להיפגש עם כל החבורה הזו, יוצאי השואה והתלמידים במשך כל השנה והמפגשים המשותפים היו לי חשובים והפקדתי להשתתף בהם באופן קבוע .
אני רוצה להודות לכל אילו שבזכותם המפעל הזה קיים.
איזו'
