קרן-אור

בתחילת כיתה ח', כשסיפרו לנו על הפרויקט הזה, ישר ידעתי שאלך אליו. נושא השואה הוא נושא שמאוד נוגע ללבי עקב כך שסבתא רבא שלי היא ניצולת שואה, ששרדה והגיעה השנה לגיל 97. בתחילת המפגשים ידעתי שהנושא ידבר אלי, אך גם ידעתי שבהצגה לא אשתתף, מפני שאני יחסית ביישנית מול אנשים שאני לא מכירה. אך במשך השנה התחברתי מאוד לציפורה וסיפורה נגע ללבי, נהניתי מכל רגע שלי איתה, ולשמוע איך היא מאושרת לקום כל בוקר מחדש ולחגוג לעצמה יום הולדת. עם זאת היו גם סיפורים קשים מאוד, לא רק של ציפורה אלא גם של כולם, ובגלל שמאוד התחברנו כקבוצה לכולם הרשינו לעצמנו לבכות איתם ולהתחבק איתם ולאהוב אותם. התאטרון עדות הייתה החוויה הכי טובה בחיי וביחוד כאשר בסוף השנה גיליתי שמשחק מאוד מדבר אלי, ושלגלם את דמותה של ציפורה ולעמוד ליידה בסוף כל הצגה ולבכות יחד איתה, זה כבוד גדול בשבילי. במהלך השנה גיליתי על עצמי המון דברים, למשל שאני נקשרת מהר לאנשים, שאני יודעת להיות חזקה כשצריך, ושמשחק זה מה שאני אוהבת ורוצה לעשות בחיים.

רציתי להגיד לכם (עירית ועזרא דגן) תודה ענקית על שנה מדהימה מלאה בהמון חוויות.

תודה רבה,

קרן-אור ביכלר.