בתחילת כיתה ח' כשסיפרו לנו על הפרויקט , ידעתי שאני רוצה להרשם אליו כי שואה זה נושא שרני מתחברת אליו מפני שסבתא שלי היתה נרדפת נאצים וזה נושא שמעניין אותי. אבל ידעתי שאני לא אשתתף בהצגה כי אני ילדה ביישנית ואני לא אוהבת שרואים אותי.
במשך המפגשים התחברתי ללאה מדי, והרגשתי צורך להציג את הסיפור שלה.
בסוף השנה ששיחקתי אותה למרות שהתביישתי ולמרות העובדה שחשבתי שאני לא יודעת לשחק ,הרגשתי טוב עם עצמי, שהתגברתי על הפחד שלי, עליתי על הבמה והצגתי את סיפורה.
שמחתי שהיתה לי את האפשרות להכיר את לאה ואת כל שאר הניצולים ולהשתתף בפרויקט המדהים הזה .
אני מודה לעירית ועזרא – תודה ענקית על כל השנה המדהימה הזאת. ואני בטוחה שהחוויה הזו תישאר איתי לעוד הרבה זמן
סתו- מ.א. יזרעאל
