לעדות
איך להתחיל הסביר את החודשים המדהימים שעברו עליי?
זה התחיל בפגישה הכמעט ראשונה, שזכיתי להכיר את זאב, מהרגע הראשון התחברתי אליו, מהדיבור על ריחות על כישרון הבישול שלו (שהתאים לכישרון האכילה שלי)
גרם לי לחביור מדהים מהרגע הראשון שדיברתי איתו, החיבור שנוצר לי איתו כמה שזה מתחיק חזק יותר מאשר עם חבריי הטובים.
זה ממשיך בנסיעה באוטובוס, שם יוצאת לי שיחה מעניינת עם אישה מיוחדת, בעיקר על אופנה. מלכה, אני בהחלט רואה אותך בתור המודל לחיקוי הנשי שלי, אבל יותר מזה אני רואה אותך כחברה טובה בעלת חוש אופנה לא קטן.
בהמשך המפגשים גיליתי אדם שמעריך מאוד שוקולד- יעקב, מה אני יכולה להגיד על אדם כזה מצחיק ופסל כזה טוב ?
וחוץ מזה שהוא ביקש גבינה ולא עגבניה ? תודה לך על החודשים הכי מצחיקים בחיי.
יש משהו שאני רוצה להגיד לך כבר כל ההצגות.. אני מתה עלייך גם ! ואני יודעת שאתה רואה, אני סתם נהנית לעזור לך!
וכשהתחילו החזרות זכיתי להכיר את ליאון שאין עליו! איך אני אסתדר בלי האלתורים שלך על הגיטרות ומי עוד יוריד לי את הפלסטר של המיקרופון בכזאת עדינות ?
כמובן שאני לא שוכחת את דניאל! מה נשאר להגיד עליך שלא אמרו? חוץ מהמון תודה על כל מה שעשית, אני מרחמת על כל מי שלא תהיה בפרויקט שלו.
ולבסוף רציתי להגיד תודה למשפחת דגן! אם זה עמרי הכישרוני או התאורן הכי מגניב שיש-נמרוד.
והכי חשוב לעזרא ועירית, אתם כמה שאני לא רוצה להודות בזה, העברתם אותי תהליך שמגיע לסופו, תודה לכם על העזרה בטקסט ועל ההשקעה בי, שאני כל כך מאושרת שבחרתם לתת לי מזמנכם ואני חושבת שכל זה ניכר מאוד בהצגה.
במיוחד בטקסט של רותי שהיה לי כל כך קשה, אבל לא ויתרתי ועל זה אני חייבת לעירית, איילת וכמובן רותי שנתנה לי לספר את סיפורה על הבמה.
ולסיכום, הנה אנחנו יושבים ומדברים על סוף של הפרויקט שאצלי לפחות- אף פעם לא יסתיים. אז כל מה שנשאר לי להגיד זה תודה לכל אחד ואחת מכם שתמך בי ועזר לי להגיע למפגש הזה, ולהתחנן לעוד מפגש ! רק עוד אחד ודי !
אוהבת תמיד,
מרב
