בחזרות היה קצת קשה להיכנס לדמויות, אני לא חושבת שהבנתי עד הסוף מה זה היה בשביל המבוגרים לשרוד את השואה. אבל לדעתי הבנתי כמה לחץ ואדרנלין היה כל פעם כשמשהו רע או חשוב עמד לקרות.
עדות גרמה לי להבין יותר על השואה ובמקום להגיד שואה ולחשוב כללית על השואה כנאצים שרודפים אחרי יהודים, עכשיו כשאני אומרת שואה, אני חושבת יותר לעומק, על ההישרדות, על הלחץ, על הכאב, ועל הדחף לחיות.
מיה – בני שמעון
