הפרויקט שחוויתי בשנה האחרונה, עם ניצולי השואה המדהימים והמקסימים, הפך להיות חלק ממני.
כוונתי שהפרויקט המדהים היה ותמיד יישאר חלק מהלב שלי.
יצא לי להכיר ניצולי שואה מדהימים ומושלמים, אנשים שלא יוצא לי לפגוש ביום יום.
אנשים מיוחדים שלפי הסיפור הקשה שלה ניתן לראות שהם נשארו חזקים.
אני התחברתי לכולם מבחינת הסיפורים ומבחינת ההיכרות והתהליך שעברנו בפרויקט.
לא ידעתי מעולם שהתהליך שאני הולכת לעבור במשך שנה שלמה, כשאני כל יום ב' בשבוע יושבת במעגל עם ניצולים, שאני מעדיפה לכנות אותם- שורדים.
והתלמידים, יגע לי בלב חזק עד מאוד.
התהליך שעברנו הוא לא רגיל ,רק של למידה, אלא של התחברות, התרגשות, עצב, שמחה, גאווהנתינה ואהבה רבה.
למדתי להכיר אנשים שלמרות שהם מבוגרים יותר ממני, מרגיש לי כאילו הם בגילי, שהם עדיי נערים,ומבחינתי הם תמיד ישארו כך.
אני גאה בכך שהשתתפתי בפרויקט ובתוצר שלו. שהעביר אותי חוויות שונות ונפלאות, וגרם לי לראות את העולם בזווית חיובית יותר.
אני מודה לכל מי שנתן לי להשתתף בפרויקט הזה ולאהוב אותו עד אין סוף, ולמרות שהגענו לסוף, אני לעולם לא אשכח את המסע שעברתי.
אני מקווה שעטד בעתיד, יצא לי להתקל בפרויקט זה שוב, ולהעביר את החוויות שנהניתי מהם שוב ושוב.
אוהבת את כולכם
אלונה- חולון 2016
