לעזרא ועירית דגן השלום והברכה !
אני מבקש להביע בפניכם את הערכתי העמוקה, אפילו את תודתי- על החוויה שזיכיתם בה אותי ואת הרבים, את עם ישראל לדורותיו, במפעלכם, "תיאטרון עדות".
בין כל הדרכים היצירתיות להנחיל לנוער, בני הדור השלישי, את האובדן הבלתי נתפס שהכה בנו בשואה, ולדובב את הסבתות והסבים, שראו מראות אשר קשה לתאר במילים-
הצלחתם, בהשראה ייחודית, לפלס נתיב חדש, המלהיב שלושה דורות בעת ובעונה אחת, מפיח עזוז בלבות הקשישים, מדליק ניצוצות של חיבה בין צעירים לזקנים וזקנים לצעירים-בגדר חזון הנביא מלאכי, אחרון הנביאים, "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".
ברור לי שלאחר הרעיון הראשוני, מדובר כאן בעמל שאיננו פוסק גם בליקוט הסיפורים ובחירתם, גם בקביעת דרכי העמדתם הבימתית, גם בהקניית עקרונות המשחק למי שמעולם לא עמדו על בימה, חזרות, שינון, טפיחה על השכם, שיחות נפש ברבדים של גילים שונים. עבודת נמלים.
אשריכם שזכיתם להציג. אשרינו שזכינו לראות.
מאמץ את ידיכם,
אבשלום קור.