עירית ועזרא היקרים: "לא הפנמתי את הזוועות...אבל עכשיו אחרי שדרכתי במקומות האלה אשר מגואלים בדם, אני יכולה איכשהו להבין." (מורל יצחק,פרוייקט עדות).
במהלך חיי השתתפתי במסעות רבים. רבים כל-כך עד שפסקתי מלספור. אולם, כל מסע שונה הוא מהאחרים וייחודי כשלעצמו. מסע זה, שבו השתתפו תלמידי תיכון מקיף עירוני א' אשקלון, אשר לקחו חלק ב"תיאטרון עדות" ,אף הוא היה שונה מקודמיו. למרות שלמדו, קראו, שמעו ואף הציגו ב"תיאטרון עדות" על השואה, לא מסוגלים היו לחוש בני הנוער את משמעותה הנוראית והאיומה. רק שם,כשביקרו בפולין ובאושוויץ-בירקנאו, שם גם שמעו את סיפורי המלא, החלו התלמידים להבין ולו במעט את הזוועות שהתחוללו במקום ההוא. ובעניין זה, בהשתתפות חבריי ל"תיאטרון עדות", ייחודי כל המסע כולו.
אני רוצה להודות לכם, עירית ועזרא, בימאי ההצגה היקרים, על העבודה הקשה שהשקעתם בבימוי ההצגה ועל הסובלנות הרבה שהבעתם כלפינו,השחקנים. אף על פי שלא התלוותם אלינו למסע זה, חשנו אתכם בליבנו.
אני רוצה להודות לכם, חבריי ניצולי השואה, על תמיכתם ועידודכם, ועל עצם השתתפותכם ב"תיאטרון עדות" ובהנחלת זכר השואה בכלל.
אני רוצה להודות לכם, תלמידי תיכון מקיף עירוני א' אשקלון, על כך שהייתם שותפים למסע כה חשוב זה, על רגישותכם וחביבותכם, ועל הדרך הרבה שעברנו יחד.
בהערכה ובהוקרה רבה,
פיטר גרינפלד (פפיצ'ק).
