מכתבו של גבי וייס



דברי סיכום

ברשותכם אני מתחיל מהסוף.
ביום ג' הבא אין פגישה של תיאטרון "עדות" במושב מזור, זה מה זה מבאס.
זאת ההתחלה שהיא הסוף.
לעניננו : בפגישות הראשונות הייתי מאוד סקפטי לגבי הפרויקט.
כאשר ראינו את פרויקט תל אביב חשבתי לעצמי "איפה אנחנו ואיפה הם"
אף על פי כן צוות עירית עזרא עשה את זה ו"בגדול"
מעבר לקלישאות זה עשה לי משהו לשמוע את ידידיי הניצולים ולהקשיב להם והם מקשיבים לי.
ובסוף בסוף הקשר עם הילדים המציגים אותנו לא יסולא בפז. יש לי במושב חברים חדשים ולהרבה זמן, כאן אני נזכר באימרה של חבר ותיק שאמר לפני כשלושים שנה "אני בגילי לא מחפש חברים חדשים" , אומר לכם עם יד על הלב "כאלה חברים אני כן מחפש" .
ולבסוף חברי החדשים וצוות דגן, אני עומד לרשותכם לעזור את כל מי שיצטרך את עזרתי ויהיה ביכולתי לעזור, אעשה את זה מכל הלב.

שלכם גבי וייס.