התוכן העיקרי

מכתבה של שרה ויסברג



‏ג' כסלו, תשע"א
‏10 נובמבר, 2010
תל מונד

עזרא ועירית יקרים,

עברו כ - 3 שבועות מאז צפיתי בערב סיום פרויקט "תיאטרון עדות" בפרדס חנה - כרכור והחוויה עדיין חזקה ומרגשת. מיד לאחר ההצגה ניגשתי ללחוץ את ידיכם ולא יכולתי לדבר כי הדמעות חנקו את הגרון, אך עתה לאחר שהחוויה שקעה והשתרשה אני גם יכולה לנתח בבהירות ולכתוב לכם מה בדיוק הרשים אותי כל כך.

כבת יחידה להורים ניצולי שואה קיבלתי מהורי צוואה רוחנית להעביר לדורות הבאים את זכר השואה כי הזמן עושה את שלו והשכחה היא תכונה אנושית. אני פעילה בנושא זה כבר שנים ועושה כל שביכולתי בדרך של עריכת אזכרות שנתיות בארגוני העיירות שבהן נולדו הוריי ונספו כל בני משפחותיהם, אני מרצה בפני בני נוער בבתי ספר תיכוניים שיוצאים למסעות לפולין ומפיצה ספר שכתבה אמי חנה ז"ל "הלך לבדו" לזכר בנה שנספה בהיותו בן 6 שנים, אני משתתפת בהשתלמויות מאלפות במסגרת "בית התפוצות" ולומדת שם הרבה על התרבות היהודית העשירה שכמעט נכחדה עם חורבן יהדות אירופה ולאחרונה הצטרפתי לקבוצת תיאטרון "עדות" שלכם שמתקיימת במתנ"ס תל מונד - מקום מגורי.

ההשתתפות בערב סיום הפרויקט בפרדס חנה הבהיר לי איך פרויקט אחד יכול לאחד בתוכו ולהגשים מטרות חשובות ומגוונות כל כך:
1. מבחינת הצו "לזכור ולעולם לא לשכוח" מעלים המשתתפים ניצולי השואה וילדים בני הדור השלישי אירועים היסטוריים מנקודת מבט אישית ואנושית שנוגעת לכל צופה. היכולת להבין את הדברים מנקודת ראות כ"כ אישית עושה את ההבדל בין למידה של עובדות היסטוריות אמיתיות אך יבשות בשיעורי היסטוריה לבין היכולת להבין מה באמת עבר על האנשים.
המושג "שישה מיליון" הוא ערטילאי ואילו המפגש עם סיפור אישי הוא מוחשי ונוגע.
2. המפגש בין ניצולי השואה לבני הנוער במשך שנה שלמה מהווה מפגש בין-דורי מרגש ואמיתי עם רווח גדול - מעתה כל התלמידים שהשתתפו ואלה שצפו הופכים להיות שליחים של אלה שעוד מעט לא יוכלו לספר. ניכר שמפגשי התיאטרון סייעו לניצולים לפרוק מעט מהמעמסה הנפשית שאיתה חיו שנים והתקשו לספר את שעבר עליהם, לנו בני הדור השני.
3. המשחק של הילדים, עיצוב הבמה, המוסיקה שילוב התמונות על המסכים - מדהימים! ממש כמו תיאטרון אמיתי! (בשום אופן לא תיאטרון חובבים!).
4. כיועצת חינוכית לשעבר בבי"ס תיכון בנתניה ("אלדד"), אני רואה כאן מפגש מעניין עם מטרות חינוכיות ערכיות שבית ספר מנסה להקנות לתלמידים בדרכים שונות. זוהי הצלחה גדולה להפגיש את התלמידים עם הנושא הקשה שהולך ומתרחק עם השנים ולחנך אותם לערכים עכשוויים חשובים כמו: ערך החיים, הדאגה לזולת, ההקשבה
לאחר, ההתנהגות התרבותית הנאותה וערכים ציוניים חשובים כמו כמה חשוב שיש לנו
מדינה עצמאית וכמה עלינו להוקיר ולשמור עליה. בקיצור: "עולם ומלואו"!
אני ממליצה בחום לכל בית ספר תיכון במערכת לחפש את ההזדמנות להשתתף בפרויקט או לפחות, לצפות במופע סיכום של פרויקט בבי"ס אחר.
עדויות אלו נטמעות יותר מהרבה הרצאות מלומדות.

עזרא ועירית, תחושת השליחות שלכם ניכרת בעבודתכם כאנשי תיאטרון וחינוך.
התוצר המתקבל הוא מאד איכותי ומיוחד.
אות המופת החברתי שהוענק לכם השבוע בכנס ישראל שדרות לחברה מגיע לכם!
לא נותר לי אלא להודות לכם על ההזמנה למופע בפרדס חנה, על השתתפותי בפרויקט בתל מונד ועל היכרותי אתכם. יישר כוח!


בהוקרה,
שרה ויסברג
יועצת חינוכית