כל עמי אירופה שיתפו פעולה, במידה זו או אחרת, במסע ההשמדה של היהודים בשואה, פרט לעם הבולגרי. קהילת יהודי בולגריה, שמנתה בעת המלחמה כחמישים אלף נפש, נותרה כולה בחיים. כל המאמצים של היטלר להביא אותם לתאי הגזים עלו בתוהו.
מאת זאב גלילי
משך שנים רווחה הדעה בקרב היסטוריונים כי יהודי בולגריה ניצלו תודות לפרטיזנים, למחתרת הקומוניסטית ולצבא האדום שכבש את בולגריה בשנת 1944. עכשיו בא שמואל ארדיטי מחולון ולאחר מחקר מקיף, המבוסס על מסמכים רבים שנחשפו לאחר נפילת ברית המועצות, וקובע: המלך הבולגרי הוליך שולל את היטלר והוא הגורם העיקרי להצלת יהודי בולגריה.
בנו של ח"כ מ"חרות"
שמואל ארדיטי, יליד בולגריה, בן 72, עלה לארץ בגיל 14. אביו, בנימין ארדיטי, היה ממנהיגי התנועה הרביזיוניסטית בבולגריה ולאחר עלותו ארצה בשנת 1949 היה פעיל בתנועת החרות ונבחר לכנסת השלישית הרביעית והחמישית.
שמואל ארדיטי עבר בארץ את המסלול הרגיל של עולה חדש – שרת בצה"ל כלוחם בחטיבת הסיור של גבעתי, למד הנדסת בנין בטכניון ובשנת 2001 פרש לגימלאות.
מאז הקדיש את כל זמנו לחקר פרשת הצלתם של יהודי בולגריה.
מסמכים חדשים
שאלתי את ארדיטי מה הכשיר אותו לערוך מחקר כזה ומה חידש לעומת מחקרים אחרים שפורסמו בנושא (בין היתר ספרו של פרופסור מיכאל בר זוהר "הרכבות יצאו ריקות").
ארדיטי השיב לי כי הוא התמקד בכמה נושאים שהעסיקו אותו ובמרכזם חלקו של המלך בהצלה. היתרון שלו במחקר הוא שחי בבולגריה חלק מן התקופה (אמנם כילד) בבית בעל מודעות פוליטית. הוא שולט היטב בשפה הבולגרית והגיע למסמכים וספרים רבים הכתובים בשפה זו. בין המסמכים: יומן של ראש ממשלת בולגריה בתקופת שלטון הנאצים, בוגדן פילוב הכולל גילויים רבים; יומן חלקי של מיופה הכוח הגרמני בבולגריה בתקופת המלחמה, בקרלה, ועוד מסמכים ומחקרים רבים. ארדיטי ממשיך במסורת של אביו שפרסם בשעתו שורה של מחקרים על התקופה באותה רוח.
איך נרצח המלך
הגילוי המשמעותי ביותר שלו הוא, לדעתו, שהמלך נרצח בגלל סרובו להיענות לדרישת היטלר להעביר את יהודי בולגריה לתאי הגזים. המלך הוזמן לברלין בלי שנמסרה סיבה להזמנה. הוא שהה זמן מה במאורת הזאב של היטלר שבמזרח פרוסיה וחזר לבולגריה במטוסו האישי של היטלר. במהלך הטיסה הוא הורעל בחומר הפועל בהשהיה. הוא מת שבועיים לאחר שובו מגרמניה ב-28 באוגוסט 1943.
ארדיטי זוכר את יום מותו של המלך ואת השמועות שנפוצו אז בבולגריה שמדובר בהרעלה ולא במוות טבעי. הגרמנים הציבו שלושה רופאים סביב מיטתו בארמונו ולא נתנו לרופאים בולגרים לגשת אליו. כל הנסיבות של מות המלך, שהיה אדם בריא ומת כאילו מהתקף לב, מרמזות על אפשרות לרצח. אך את ההוכחה מצא ארדיטי ביומנו של מיופה הכוח הגרמני בקרלה שבעקבות השמועות תחקר את הרופאים הגרמניים שאישרו כי אכן מדובר במוות מהרעלה. "מוות בלקני" קראו לזה.
מי הסתיר האמת
לכאורה מדובר בפרט היסטורי שלא היה צריך לחכות עשרות שנים כדי לחשוף אותו. אך מסתבר שהיו גורמים שרצו למנוע את המידע הזה. כשהשתלטו הקומוניסטים על המדינה בספטמבר 1944 הם פעלו לטשטוש העניין. בין היתר פיזרו את עצמותיו של המלך המת, כנראה כדי למנוע בדיקה כימית של העצמות, שהיתה מוכיחה את ההרעלה.
למה עשו זאת? לדעת ארדיטי רצו למנוע את האהדה העממית למלך ולגרום לדה לגיטימציה שלו. הם הציגו את המלך כמנהיג מדינה פשיסטית ששיתפה פעולה עם הנאצים. הוכחה שנרצח בידי היטלר היתה מזימה את הטענה הזו.
מדינה תחת כיבוש
לכאורה בולגריה היתה בת ברית של גרמניה במלחמת העולם השניה. היא כרתה ברית עם היטלר ובתמורה קיבלה שטחים במקדוניה ובתרקיה, שנלקחו ממנה במלחמת העולם הראשונה. היא גם חתמה הסכם עם גרמניה לחוקק את חוקי הגזע של נירנברג ולגרש את יהודיה להשמדה באושוויץ.
בפועל, אומר ארדיטי, היתה בולגריה נתונה תחת כיבוש ופיקוח גרמני. ומסיבה זו הצליחו הגרמנים להשמיד חלק מיהודי מקדוניה ותרקיה שלא היו אזרחים בולגרים. אך בולגריה לא קיימה את ההסכם למשלוח היהודים הבולגרים. והמלך היה גורם מרכזי שמנע מן הנאצים לבצע את זממם.
המלך ידיד היהודים
מסתבר שכבר בשנות החמישים נפתחו הארכיונים הגרמניים שמתוכם ניתן היה ללמוד על פעילות המלך להצלת
היהודים. והאב, חבר הכנסת בנימין ארדיטי, פעל לפרסום הדבר. אך באותה תקופה שלטו הקומוניסטים בבולגריה והאינטרס שלהם היה להציג את המלך כמשתף פעולה עם הנאצים. ארדיטי מביא שורה של מסמכים ועדויות המוכיחים כי המלך היה ידיד היהודים ושל הציונות עוד לפני המלחמה, שלח ברכה לז'בוטינסקי שביקר בבולגריה ברך את הקהילה היהודית בחגים ועוד.
את הדרישות של היטלר למסור לו את יהודי בולגריה דחה על ידי שורה של הולכות שולל. בין היתר טען שהיהודים דרושים לסלילת כבישים אסטרטגיים. אדולף אייכמן בעדותו בפני חוקריו בירושלים אמר: "המלך חיבל במדיניות שלנו".
יהודים בצבא בולגריה
את הקשר המיוחד של העם הבולגרי לעם היהודי מסביר ארדיטי בזיקה היסטורית עמוקה שראשיתה בגרוש ספרד. כשהיה המלך אצל ריבנטרופ וזה דרש ממנו להסגיר את היהודים אמר לו מה לכם וליהודים אלה הם אינם אשכנזים אלא ספרדים (כאילו שהגרמנים הבחינו בין אשכנזים לספרדים). הדבר מופיע ביומנו של ראש הממשלה.
כל השנים שררו יחסי רעות בין היהודים והבולגרים. יחסים אלה התחזקו בברית דמים שנוצרה במלחמות של בולגריה בין השנים 1912 ל-1918. במלחמות אלה השתתפו היהודים באורח פעיל. ומתוך קהילה של כארבעים אלף איש נפלו בשדות הקרב 952 איש. הדור שהיה במלחמה ההיא היה בשלטון בתקופה הנאצית וזכר את נאמנות היהודים לבולגריה.
ניתוץ המצבה
ארדיטי מדבר בכאב רב על המצבה שהוקמה בשנת 1993 ביער בולגריה של הקרן הקיימת בהרי ירושלים. היוזמה להקמת המצבה באה מאיחוד עולי בולגריה וידידי המלך, בולגרים מארצות הברית. עם פרסום ספרו של מיכאל בר זוהר "הרכבות יצאו ריקות" בשנת 2000 התעורר מחדש הוויכוח סביב חלקו של המלך בהצלת היהודים. הקרן הקיימת החליטה להקים ועדה בראשות השופט משה בייסקי. זו החליטה שאינה יכולה להכריע בויכוח ההיסטורי אך המליצה, למען הסדר הציבורי הנאות, לנתץ את המצבה.
ראש העיר של סופיה, סטפאן סופיאנסקי, הקים את המצבה מחדש באותו נוסח עברי והציבה מול בנין העיריה.
תגובות
זאב היקר,
כבן להורי שנולדו בבולגריה – אשר ניצלו מהשמדה באושוויץ בזכות אצילותו, התגייסותו ותרומתו הגדולה של העם הבולגרי להצלת יהדות בולגריה – אני מבקש להודות לך על דבריך .
העם הבולגרי הוא העם היחיד באירופה של המאה העשרים, שבשנות החושך של האנטישמיות והנאציזם לא רק שלא ניכרו בו סימני אנטישמיות אלא שגם יזם ופעל למניעת ההשמדה של יהדות בולגריה. כאשר קמה מדינת ישראל נפרד העם הבולגרי בצער מן היהודים שחיו בתוכו ואף בירך את היהודים שעזבו את בולגריה ועלו אל מולדתם העתיקה.
כל יהודי בולגריה חבים את חייהם למלך הבולגרי, לחבר הרלמנט פשב ולשני הארכיבישופים שבגופם גרמו לכך שהרכבות יצאו ריקות (ספר בשם זה כתב פרופ' מיכאל בר זוהר שמספר בפרוטרוט את סיפורה המופלא של הצלת יהדות בולגריה במלחמת העולם השנייה). לפיכך, עד היום, רואים יהודי בולגריה את ארץ הולדתם, בולגריה, כמולדת שניה – זו שהגנה עליהם בשעה הקשה ביותר.
תעיד על כך יותר מכל, ההתכנסות השנתית של עולי בולגריה, בחודש מאי , בהיכל התרבות בתל אביב, ביום שבו חל חג התרבות הלאומי הבולגרי, ובו מתארחים תמיד אומנים המגיעים מבולגריה במיוחד לאירוע זה.
ולכן, דווקא ביום הזה, מקבלת משנה תוקף הקריאה: "כולנו בולגרים" !
יעב אלפנדרי
