הם חצו גבולות ללא רשות וגרמו בכך לבעיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות רציניות. ניסו לעצור בעדם, אבל הם המשיכו להגיע, עד שלבסוף הגבול התייצב וההסתננות המזעזעת נפסקה. לא, זה לא סיפור על פליטי רצח העם בדארפור וזוועות הדיקטטורה האריתריאית שהגיעו לישראל. זהו סיפור הבריחה של יהודים בין 1945 ל–1947. כרבע מיליון בני אדם ברחו כך, והיו מסתננים בלתי לגליים. נורא, לא? במקרה שלהם לא היתה מדינה שלישית שהיתה מוכנה "לקלוט" את הפליטים תמורת הסכמים ביטחוניים ואחרים.
ישראל אינה יוצאת דופן: רק לעתים רחוקות לומדים עמים מההיסטוריה שלהם, ואכן, גם אנחנו לא למדנו דבר. כמו האפריקאים "שלנו", היהודים היו זרים, בני גזע אחר. לגמרי לא נורבגים — לא היהודים ב–1945, ולא יוצאי דארפור ואריתריאה כעת. מה נעשה בלעדי האפריקאים? כנראה נפרוק את הגזענות שלנו על פלסטינים, ואחד על השני.
פורסם באתר הארץ, מאת: פרופסור יהודה באואר, היסטוריון.
