אנו ניצולי השואה מודים לכם על שנתתם לנו את האפשרות להציג ולספר את סיפורינו העצוב. לספר מה קרה למשפחות שלנו, מה קרה לעם היהודי. זה היה קשה גם לכם ועוד יותר לנו, לנגוע בפצעים שתרם הגלידו ולא יגלידו עד סוף ימינו, אנחנו גאים על זה שעשינו את המאמץ ועמדנו בזה. יש סיפור כללי גדול, האסון שקרה לעם היהודי ויש לכל ניצול סיפור אישי, מה קרה למשפחתו וסיפור ההישרדות שלו, אנחנו הדור האחרון שיכול לספר מכלי ראשון מה קרה! אחרינו יוכלו ללמוד על השואה רק מספרי היסטוריה. אנחנו רוצים להודות לדור הצעיר הנהדר ששיתף איתנו פעולה והוסיף קצת חיוך לסיפורים העצובים, נוצר בנינו שיתוף פעולה וידידות וזה הרוח הנוסף, גם בין המבוגרים נוצרה הבנה ונתגלו כישרונות!
בהוקרה, רינה ומשה.
