נכנסו למפגש הראשון. סידרנו את כל הכיסאות במעגל התיישבנו חיכינו קצת ואז התחלנו, אז עוד לא ידעתי עד כמה הפרוייקט הזה שהתחיל ממש עכשיו יהיה משמעותי עבורי, בצד אחד של המעגל ישבנו כל הילדים כשמולנו בצד השני ישבו כל המבוגרים. את עירית פתחת את המפגש ואמרת לנו שאנחנו עוד ניראה איך במפגשים הבאים נשב כולנו יחד, היום אני יכולה להגיד שצדקת.
בפעילות הראשונה העברנו קופסה שבא כל אחד היה צריך לשים את "המשאלה" האישית שלו לפרוייקט, אני אפילו לא זוכרת במדוייק מה אמרתי אבל אני יכולה להיות בטוחה שזה התגשם כי השנה הזאת הייתה כל כך מלאה בחוויות וגדושה ברגשות וכל כך משמעותית עבורי ואני חושבת שעבור כולנו.
אם אני אתחיל לפרט את כל הדברים שלמדתי כאן על עצמי, על החברים שלי, על ההיסטוריה של העם שלי, על תאטרון ועל עוד המון דברים אחרים אני אוכל לכתוב ספר שלם.
אני לא מאמינה ולא רוצה להאמין שזהו, שאחרי היום לא יהיו יותר מפגשים ביום שני ולא נעלה יותר על הבמה ביחד אבל את כמות הדברים שנשארו איתי מהפרוייקט הזה אני לא יכולה לתאר והם ישארו איתי כל החיים.
אני מודה על הזכות הגדולה שניתנה לי להיות חלק מזה ולהכיר אתכם המבוגרים ואת עירית ואת עזרא ואת כל מי שהיה חלק מהפרוייקט המדהים הזה!
תודה ענקית על הכל תמר מינצר.
