קשה לי להאמין שזה נגמר. אני פתאום מרגישה שהיה לי כל כך הרבה מזל שהגעתי לפרויקט הזה.
מעולם לא חשבתי שאשב עם שורדי שואה ובני הדור השני, ואשמע הכל ממקור ראשון .מה שהיה באמת, וגם מה שהיה מאחורי הקלעים.היחס בבית , הגבורה והתקומה.
אני התחברתי אליכם ואוהבת אתכם אחד אחד.
זה שדיברתם איתנו בפתיחות ואימצתם אותנו בכלל לא ברור מאיליו.
השנה הזו עברה לי כל כך מהר ואני חושבת שהיינו יכולים להמשיך עוד כל כך הרבה.
כולם יצאו נרכשים. הכנסתם אותי ל]פרופורציות בחיים.
למדתי בזכותכם להעריך אפילו את הדברים הכי קטנים ולהוקיר תודה על החיים שלי.
ולכם עירית ועזרא, ועמרי .אתם מודל להערצה .תודה על הכל.
שנלחמתם כדי שהפרויקט הזה יצליח והשקעתם מלא בשבילנו והנה זה הצליח.
לראות אנשים בוכים בקהל כל הצגה, זה סימן להצלחה. שהצלחנו להעביר הלאה משהו.
לא יכולה לתאר כמה השבוע האחרון היה משמעותי בשבילי.
ההצגות היו השיא של הפרויקט וכל פעם התרגשתימחדש.
אני בטוחה שלא סיימנו כאן.אני שוקלת להתחיל ללמוד משחק וכמובן להשאר ב'קשר עם המבוגרים.
מקווה שנפגש עוד הרבה , כי עכשיו אתם באמת יקרים לי.
היתה לי הזכות להיות פה וזו חוויה שאני בטוחה שלא אשכח .
אוהבת המון
עמית ברוך- חולון 2
