קיבלתי מהפרויקט הזה כל כך הרבה דברים .היום אני מסתכלת על השואה בצורה שונה לגמרי. אני יודעת את האמת. אני יודעת איך זה באמת קרה. "ראיתי את זה" "ראיתי את זה " דרך עיניים של אנשים שאליהם התחברתי כל כך. הגיבורים שלי: הניצולים.
יצא לי להכיר אנשים כל כך מיוחדים ולשמוע ממקור ראשון את הסיפור הבלתי רגיל שלהם.
זאת זכות! ועוד כמה שנים כבר לא תוכל להינתן הזכות הזאת לאנשים, אני גאה כל כך שקיבלתי את האפשרות לראות דברים, להתמודד עם דברים, ללמוד, להתבגר, לקבל ביטחון במקומות שלא חשבתי שתהיה לי בעיה, אבל גיליתי חוסר ביטחון במקום אחר, מוסיקלי, בעזרת הפרויקט התמודדתי איתו, זכיתי להתמודד איתו.
למדתי שזה בסדר גם לצחוק, למדתי שזה בסדר גם לבכות, לכעוס, להיות מבואסת, שזאת דרך התמודדות. זה בטח מוזר מה הקשר –בין תרגילי תיאטרון ושואה, הרי זה עצוב וזה שמח.
אז לא – וההפך: יש קשר אדיר. הצחוק והשחרור הוא דרך ההתמודדות הטובה ביותר. למדתי להתמודד עם השואה –בדרך אחרת.
נעה מיכאלי –עמק חפר 2
