התוכן העיקרי

רציונאל

'תיאטרון עדוּת - לספר כדי לחיות' מפגש בין-דורי בתהליך חינוכי-טיפולי המפגיש מבוגרים וצעירים. ניצולי-שואה המספרים לצעירים את סיפור הישרדותם ותקומתם. בתהליך של כשנה וחצי המלווה בדרך טיפול ביצירה, הבעה אמנותית ודרמה-תרפיה, כתיבה ובימוי, מפיקים הצגה המוצגת בפני תלמידי בתי- ספר בכל ישוב. ההצגה מעניקה לקהל הצעיר והמבוגר, חוויה מרגשת בעלת ערכים חינוכיים ותרבותיים.

 

המפגש המשותף של הקבוצה, יוצר מקום משפחתי נוח וחם. מאפשר עידוד, נתינה, חיזוק ותקווה, יוצר אצל המבוגרים תחושת ביטחון, ואצל הצעירים הכרה כ"נושאי- לפיד".
בתהליך, הצעירים מלווים את הדור הראשון ושותפים לסיפור הישרדותם. באמצעות הקשבה והתנסויות דרמטיות, עירית ועזרא דגן מכשירים את המשתתפים להיות מסוגלים להגיע לשלב של "עבודת סיום"- הצגה, היכולה להעביר חוויה מרגשת, אישית וקרובה.
המופע המסיים שואף להיות ולהיראות מקצועי, עד כמה שניתן, עם כל העזרים של טכניקת במה בתיאטרון מקצועי. מוסיקה, תאורה, מערכת-קול, הקרנת וידאו, פרטי-לבוש ואביזרים.

עירית ועזרא דגן, מורים למשחק ובמאי-תיאטרון: עירית היא מרפאה בהבעה ויצירה ובדרמה-תרפיה, עזרא, שחקן התיאטרון הקאמרי של תל-אביב: מנחים את הקבוצה דרך סדנא-דינאמית, ברגישות- מיוחדת, אוהבת וזהירה.

לצערנו, הזמן הולך ואוזל, ניצולי השואה הולכים ומתמעטים, חלקם הגדול לא דיבר ולא חשף את סיפורו עד עצם היום הזה, זוהי בבחינת הזדמנות אחרונה עבור השורדים לספר את סיפורם, להנציח למען הדורות הבאים ולשמר את זיכרון יקיריהם. באמצעות החוויה והטיפול שהם עוברים במשך שנה שלמה, מלווים בבני נוער סקרנים ורגישים הרוצים לשמוע, עוברים יחד עם המבוגרים את המסע המשותף עד לתום התהליך, בו מועלת ההצגה, המביאה אל הבמה את סיפורי הניצולים, מוצגים על ידי בני הנוער.

אחת התוצאות החמורות ביותר של טראומת השואה היא העדר היכולת לספר את סיפור הטראומה. החוויות הקשות נותרות ללא רישום וללא מילים כחוויה בלתי מנוסחת. בשל כך האדם שהיה קורבן לעיתים קרובות ממשיך לחוות את שעבר כסיוט בלילה, במשך היום. גם עשרות שנים לאחר השואה, גם אם הצליח להקים משפחה ולהשתלב בחיים הנורמאלים, הניצול בזקנתו מסתגר בבדידותו ועלול לסיים את חייו מבלי לספר את סיפורו.

להשתתפות של בני נוער בפרויקט תיאטרון עדוּת יש חשיבות גדולה ביותר בעצם העובדה שהם נפתחים ונותנים מעצמם לאחרים ומבינים את התפקיד החברתי שיש להם כעדים וכמוסרי עדות . הפרויקט מאפשר לבני נוער שמגיעים מקהילות וממשפחות בהם אין ניצולי שואה להיחשף ולקחת חלק מקרוב בהתנסות של שמיעה ממקור ראשון על השואה ועל הסבל הרב שגרמה.
בני הנוער לומדים לקשור קשר הדוק וחם עם ניצולי השואה, הם נעשים מעורבים ומרגישים אחריות בהעברת סיפורם של הניצולים לחבריהם ולקהל התלמידים, הצופים בהצגה. בסיום התהליך החינוכי הזה מתחזק מעמדם החברתי וביטחונם העצמי של בני הנוער.

אנו רואים בהמשך פרויקט זה בבחינת הגשמת ציונות ושליחות חשובה מאין כמוה: להספיק לשמוע ממקור ראשון את סיפור הצלתם, גם מאלה שלא דברו עד כה, ולהכיל את הכאב והצער. במציאות בה אנו חיים היום, בה אנו פוגשים מכחישי שואה הפזורים בכל קצווי העולם, חשוב להפיץ פרויקטים אלו למען כל אלו ששרדו, ולזכר הקורבנות. - עלינו חובת ההוכחה וחובת ההנצחה.