התוכן העיקרי

משואות יצחק

תמונתה של רבקה אליפז רבקה אליפז (לבית הס)
נולדה בשנת 1929 תרפ"ט, בעיר בודפסט שבהונגריה, להוריה שמואל וציפורה. בגיל ארבע עברה עם ההורים לעיירה פשטוייה ליד בודפסט. ב- ראשון ליולי 1944, כשהייתה בת 15 נלקחה יחד עם הוריה ואחיה נתן ברכבת משא למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, הרכבת הגיעה לאחר שבוע, בשבת בצהריים לאושוויץ, הם הורדו מהרכבת והחלו לצעוד בשביל, שם עמד מנגלה והורה להוריה ולאחיה ללכת לצד שמאל, הם הובלו לקרמטוריום ונרצחו בידי הגרמנים עוד באותו היום.רבקה שהתה במחנה אושוויץ במשך 3 חודשים, לאחר השחרור, הגיעה לשוודיה ומדנמרק עלתה על האנייה "אלואה" – "חיים ארלוזורוב" שנתפסה בידי הבריטים לפני חופי הארץ והוגלתה לקפריסין. לאחר שהייה של שנה בקפריסין עלתה לישראל. בשנת תשי"א נישאה לבעלה אלי וגרו בקיבוץ שלוחות, שם נולדו ילדיהם עירית ושמואל. בשנת תשי"ח עברה המשפחה למשואות יצחק. כל השנים עבדה במטבח ובפדיקור. במשואות יצחק נולדו נתן ויעל. לרבקה ואלי תשעה עשרה נכדים ו- חמישה עשרה נינים.
   
תמונתה של שאולה בן יעקב שאולה בן יעקב (לבית ואן-דר-הם)
נולדה בשנת תרצ"ט 1939 באמסטרדם שבהולנד. הוריה יעקב ושמחה ואן דר הם. אחות צעירה לבכורה חיה'לה. ביוני 1943 הועברו ע"י המחתרת ההולנדית לזוג הולנדי קתולי ללא ילדים בכפר בדרום הולנד. מאז לא ראו את הוריהם, ההורים נלקחו לסוביבור ושם נרצחו. הן היו שנתיים וחצי אצל משפחה קתולית. המשפחה קיבלה את שאולה ואחותה כבנות משפחה, הן לא הוסתרו אלא חיו חיים חופשיים. לאחר שנתיים וחצי בנובמבר 1945 הגיע נתן דסברג, חבר קרוב של ההורים, שלקח את שאולה וחיה'לה אחותה אליהם למשפחה, הן הצטרפו לבית ילדים שמשפחת דסברג הקימה לאחר המלחמה.בסוף שנת 1948 הן עלו ביחד עם כל משפחת דסברג לארץ, ומאז ועד היום הן נחשבות כבנות המשפחה. לאורך כל השנים היה קשר חזק עם המשפחה ההולנדית ונמשך עד היום עם בתם אנריט מריסן. בשנת 1957 התחתנה עם אבי בן יעקב ז"ל בשלוחות, שם נולדו שלושה ילדים: אייל, רונית ותמר. בשנת 1964 עברו לגור במשואות יצחק ופה נולדו יוחאי ודפי. לשאולה עשרים ושבעה נכדים, ומהם ב"ה הרבה נינים.
   
תמונתה של חנה גלבוע חנה גלבוע (לבית רייסנר)
נולדה במאי 1925, בקולברג ועברה עם ההורים בנימין רייסנר ופרידה לבית ליפסקי לברלין. בשנת 1939, עברה עם אמה לאנגליה למשך 9 שנים. אביה ברח לבלגיה ועם פלישת הגרמנים הוא נשלח למחנה ריכוז מאוטהאוזן, שם נפטר. הסבא, הדודות והדוד נשלחו למחנות-מוות ולא חזרו.
ב- 1948 נישאה חנה למרדכי, הם עלו לארץ והחלו בבניית קיבוץ לביא. חנה עבדה עם ילדים קטנים וגם הייתה מנחת הורים בשיטת אדלר. בשנת 1954 עזבו את קיבוץ לביא בגלל הלינה המשותפת ועברו למשואות יצחק. לחנה ומרדכי נולדו שלושה ילדים: אליהו-אברהם, אבנר ונעמי. נעמי נפטרה השנה ממחלה קשה. לחנה ומרדכי עשרים נכדים ושלושים נינים.
   
 תמונתו של משה וולברג

משה וולברג
נולד בהונגריה בעיירה בשם הידוהדהאז בשנת 1933 להוריו שמואל וולברג ורחל לבית סנדר. אח לדב הבכור ולאחיותיו: טובה, שושנה, מלכה, והאחים משה ויוסף. האב עסק בסחר עצים. בשנת 1943, האח דב נלקח ע"י הצבא ההונגרי לעבודות כפייה ברוסיה ולא שרד. בשנת 1944, הועברה המשפחה לגטו אך אחרי תקופה קצרה נלקחה למחנה עבודה בדרוסס באוסטריה. האם נפטרה ממחלת הסרטן ביום שהעלו אותם לרכבות בדרך לאושוויץ. היא נקברה בידי גויים בבית הקברות היהודי. לאחר כשנה, בשנת 1945, המשפחה שוחררה ושבה לביתה ההרוס בהונגריה.
בשנת 1946, אחרי פסח, משה הצטרף לקבוצת ילדים שהתכוננו לעליה לארץ. באוקטובר הוא עלה על אוניית המעפילים "כנסת ישראל". לאחר חודש הגיעו לחיפה וגורשו ע"י הבריטים לקפריסין. לאחר 9 חודשים הורשו לעלות לארץ. משה הגיע לכפר בתיה, למד חקלאות, שרת בצבא ולאחר השחרור עבד כמדריך חקלאי בחבל לכיש. בשנת 1958, נישא למרים שעבדה כגננת. ב- 1962, הצטרף למשואות יצחק, עבד בחקלאות כ-40 שנה. מזה 10 שנים בפנסיה. למשה ומרים שתי בנות ובן: רחל, רות ושמואל. עשרה נכדים ושלושה נינים.

   
 תמונתה של יפה קרליבך

יפה קרליבך
נולדה בשנת 1930 בעיר טרייסט שבאיטליה. הוריה יעקב ושרה זילברברג היגרו לשם מפולין, לאחר שנישאו בשנת 1929 בדרכם לארץ ישראל. רחל, אחותה, נולדה בשנת 1933. בשנת 1940, בהיותה בת 10, נאסר אביה והוגלה למרכז איטליה. לאחר שנה, הצטרפה אליו המשפחה והם הסתתרו אצל משפחה טובה בכפר "וילה סנטה מריה", שם היו להם תנאים קשים, מחסור במזון, תוך שהם מסתתרים מידי פעם בהרים מפני הצבא הגרמני.
בשנת 1943, ברחו מהכפר דרך ההרים בעזרת הבריגדה והגיעו למחנה פליטים ב"בארי". לאחר שהות ממושכת עלו על אוניה בלתי לגאלית מנמל טרנטו לאלכסנדריה ומשם ברכבת עד לעתלית. כל השנים גרו בתל אביב. יפה השתייכה לגרעין "בני עקיבא" שהצטרף לקיבוץ עין צורים, שם פגשה את עמנואל שחזר מהשבי הירדני. הם נישאו בחשוון תשי"א ונולדו להם 2 ילדים: דוידי וחנה, חלק מאורח החיים הקיבוצי לא מצא חן בעיניהם ובשנת 1955, עברו למשואות יצחק, כאן נולדו עוד 2 ילדים: יעקב ויצחק. יפה עבדה בצרכניה ובספריה. ליפה ועמנואל ז"ל שלושים ושניים נכדים וארבעים ושמונה נינים.

   
 תמונתו של אהרון המר

אהרון המר
נולד בדרזדן באפריל 1926 להוריו מירל ויוסף המר. בשנת 1933, עברו לשונטורפן בבלגיה בשל עליית הנאצים. עם פלישת הנאצים לבלגיה, בשנת 1930, ברחו לדרום צרפת. בשנת 1942, התחילו לפנות את יהודי צרפת לגרמניה. האם הצליחה להתפנות לבית חולים בעזרת אישור שהיא חולה. האב נלקח למחנות. אהרון למד בבית ספר החקלאי "לרוש" ומשם נלקח למחנה ריווזאלט. משם הצליח להשתחרר בזכות פועלה של אנדרה סלומון למען הצלת ילדים ונערים. אהרון קיבל תעודת זהות מזויפת בתור צרפתי וחי בכפר בדרום צרפת. משם בשנת 1944, בחסות הצופים היהודים, חצה את הגבול דרך הפירנאים לספרד והפליג משם באוניה "גומה" לנמל חיפה.

 

 

 תמונתה של חוה-ברברה לאופר חוה-ברברה לאופר
נולדה בשנת 1923 בעיר ברסלאו בגרמניה, להוריה אלכסנדר לבית ולק ושולמית לבית ברגר. במשפחתה היו עוד אחות ואח: חנה ויהודה. המשפחה חיה בכפר נימקאו בגרמניה, שם שימש האב כרופא הכפר והמחוז. בשנת 1936, לאחר עליית היטלר לשלטון בגרמניה, שלחה המשפחה את בתם הבכורה חנה לפלסטינה במסגרת "אהבה". לאחר ליל הבדולח, נשלחה חוה לאנגליה במסגרת הקינדר-טרנספורט.
הוריה ואחיה עלו לישראל בעליה בלתי לגלית. בשנת 1947, עלו חוה ובעלה נחמיה ארצה באנייה "לנגב", שנתפסה ע"י הבריטים והם הוגלו לקפריסין. בשנת 1948, שוחררו ממחנה המעצר ועלו לארץ לקיבוץ טירת צבי. בשנת 1955, הגיעו למשואות יצחק, לחוה ונחמיה שלושה ילדים: שמעון, יוכי ואיתן.
חוה חובקת שלושה עשר נכדים ועשרים ושלושה נינים.
   
 תמונתה של מרים שלזינגר מרים שלזינגר (לבית קרליבך)
נולדה בעיר קלן שבגרמניה בכ"ה תשרי תרצ"ב (אוקטובר) 1931, להוריה דוד קרליבך ושרה לבית ואן-קליף. אחות לאסתר, עמנואל, נעמי, לאה, רחל ורות. בינואר 1939, בגיל 7, עלתה ארצה עם משפחתה וגרו בירושלים. מרים עברה ללמוד בביה"ס "חורב" בירושלים, למשך אחת עשרה שנים. בשנת 1950, החלה את לימודיה בביה"ס לאחיות, וב- 1954, החלה את עבודתה כאחות מוסמכת בבית החולים שערי צדק בירושלים. בשנת 1954, הגיעה לקיבוץ עין צורים ונישאה ליוסף. ב- 1960, הגיעו למשואות יצחק. כל השנים המשיכה לעבוד כאחות עד ליציאתה לגמלאות. למרים ויוסף 5 ילדים: יוכבד, עפרה, הדסה, ישראל ומיכל, עשרים ושישה נכדים ועשרים ואחד נינים. 
   
 תמונתה של מרים חורש ז"ל מרים חורש ז"ל (לבית זליגמן)
נולדה בשם מריאנה בשנת 1924 בדיסלדורף שבגרמניה. בת יחידה להוריה גרטרוד וליאופולד. למדה בבי"ס כללי, אך עם עליית הנאצים נאלצה לעזוב ועברה לביה"ס היהודי בעיר קלן. הוריה הצליחו לשלוח אותה במסגרת ה"קינדרטרנספורט" - רכבת הילדים לאנגליה, אך הם נאלצו להישאר ונספו בשואה. מרים עברה את המלחמה במנצ'סטר ובבלקפול. בשנת 1933, הצטרפה להכשרה בסקסטד. באביב 1946, קיבלה סרטיפיקט והפליגה באנייה "יגור". האנייה נתפסה ונוסעיה נשלחו לקפריסין. שם שהו 3 חודשים. בהגיעה ארצה הצטרפה לקבוץ טירת צבי, שם הכירה את חנן והם נישאו בניסן תש"ח. לאחר 7 שנים עברו למשואות יצחק. מרים עבדה בגני הילדים, במתן שעורי עזר באנגלית ובצוות ניהול חנות הטקסטיל. ילדיהם: יהודית, אבנר וגדי נשארו במשק.
מרים זכתה לחבוק שלושה עשר נכדים ועשרים ואחד נינים. תאריך פטירה: ז' ניסן תשע"ה, 27/3/2015. 
   
  הדור השני
   
תמונתה של עידית נהוראי עידית נהוראי
אבי, שמואל שורץ ז"ל, נולד ב-1931 בעיירה "שרוור" בהונגריה, גדל בוינה שבאוסטריה. ב- 1938, אחרי ליל הבדולח, חשה המשפחה את הרדיפה ההולכת וגדלה אחרי היהודים. אביו, פנחס אליהו ז"ל וסבתי, אירנה לבית גנזל ז"ל, הצליחו להשיג סרטיפיקטים ובשנת 1940, עלו לארץ באנייה "מרקו פולו" והשתקעו בתל אביב. כל משפחתם בהונגריה ובאוסטריה נספתה בשואה. לאחר השואה, נסע סבי, פנחס אליהו ז"ל, להונגריה לבדוק מה נותר אחרי המלחמה. קיבל התקף לב בבודפשט נפטר ונקבר שם. אבי, שמואל ז"ל, התחתן עם פרידה (לבית שוויצר) ילידת הארץ. נולדו להם ארבעה ילדים. שישה עשר נכדים ונינים רבים. חמותי, שושנה נהוראי ז"ל לבית שרצקי, נולדה ב-1926, בקוזמינק שבפולין. עם כניסת הגרמנים ב- 1939 הוכנסו לגטו בקוזמינק. אחר כך הועברו לגטו לודג' ונשלחו לאושוויץ ומשם למחנה שטוטהוף. בחורף 1944-1945, השתתפה בצעדת המוות שוחררה בידי הרוסים. נשארה שריד אחרון מכל משפחתה הענפה. עלתה לארץ בשנת 1948, נישאה לנתן ז"ל ולהם נולדו ארבעה ילדים, שמונה עשרה נכדים ונינים רבים. אמרה תמיד: "המשפחה שלי היא הנקמה שלי בנאצים".
עידית נהוראי (לבית שורץ), דור שני לשואה. נולדה בתל אביב ב 1966 וגדלה בבני ברק. שירתה שרות לאומי כקומונרית של בני עקיבא בעפולה. למדה הוראה בסמינר אפרתה בירושלים. נישאה למאיר, אף הוא דור שני לשואה. בתחילה גרו באלון שבות שבגוש עציון ואחר כך עברו למשואות יצחק. מאיר הוא רב הישוב משואות יצחק, ועידית עובדת בהוראה בבית ספר האזורי בשפיר. להם שישה ילדים: נתן, הדר, גלעד, אפרת, אוריה ואבישי ושני נכדים.
   
תמונתה של תמר אמיר לבית בן-יעקב תמר אמיר לבית בן-יעקב
בתה השלישית של שאולה בן יעקב דור שני לשואה, משתתפת אף היא בתיאטרון עדוּת. תמר נולדה בשנת 1963 בשלוחות ובשנת 1964, עברה עם המשפחה למשואות יצחק. נישאה למיכה אמיר בשנת 1990 ומאז הם גרים במשואות יצחק.
לתמר ומיכה חמישה ילדים ועוד שתי בנות שהצטרפו למשפחה. תמר עוסקת בחינוך ותרבות במשואות יצחק.
   
תמונתה של מוניק תורג'מן לבית לוי מוניק תורג'מן לבית לוי
אימי, פטריסיה סמיט, נולדה בלונדון ב-1934 להלנה. היו לה 10 אחים חורגים מבוגרים ממנה, ואח אחד צעיר יותר: צ'אז. בזמן המלחמה ההורים שלחו את שני הילדים הקטנים לכפרים כי עיר הבירה סבלה מאוד מההתקפות של הגרמנים. בסוף המלחמה אמא שלי עזבה את לימודיה בבית הספר והתחילה לעבוד בגיל צעיר. בסוף שנות ה-50 היא נסעה לפריז ועסקה בדוגמנות שם הכירה את אבי. אבי, ג'ילבר אברהם, נולד ב-1935 בטוניס לגבריאל ושלביה לוי. ב-1936 נולד לו אחיו רוגה וב-1938 הצטרפה למשפחה אחותו קולט. עם תחילת המלחמה סבא גבריאל התגייס לצבא הצרפתי, נילחם באירופה, ניתפס על ידי הגרמנים ונאסר במחנה שבויים. סבתא שלביה נשארה בטוניס עם 3 ילדיה. כל המשפחה התמודדה ביחד עם ההגבלות של ממשלת וישי ומ-1944 עם המשטר הנאצי. בסוף המלחמה ועם חזרתו של סבא גבריאל נולדו למשפחה עוד שני ילדים, ג'קלין וקלוד. ב-1956 עברה המשפחה לפריז ושם פגשו את הורי שלי.
אני, מוניק תורג'מן נולדתי באנגליה ב-1966. בגיל שנתיים קבלתי במתנה, את אחי הקטן בנימין. כשהייתי בת 10 עברה כל המשפחה לבורדו וגדלתי בצרפת. התחתנתי עם מיכאל ונולדו לנו 4 ילדים דורון, אלילאה, קניאל ואבידן. ב-1997 עלינו לארץ והגענו למשואות יצחק. פה נולדו לנו עוד 3 ילדים פריאל, עמיאור ותהל.