התוכן העיקרי

חיפה

אסתר רולר דודזינובסקי
נולדה בעיירה דז'לושיצה, מחוז קיילצה, בפולין בשנת 1924, להוריה, חיים ושיינדל. עד פרוץ המלחמה חייתה המשפחה בעיר דז'לושיצה עם האחים אלישע- שמעון, ברכה ואליעזר. כשהפכה כל העיירה לגטו והחלו להישלח יהודים מהגטו למחנות השמדה, הצליחה המשפחה לברוח לשדות וחיו תחת כיפת השמיים. ב- 1943, נלכדו בידי המשטרה הפולנית בעזרתו של מלשין פולני. נרצחו כל בני המשפחה כולל האח הצעיר בן השנה. אסתר שרדה לבד. במאי 1945, עם סיום המלחמה, חזרה לכפר. ב- 1946, הפליגה לארץ באנייה ״ווג׳ווד״, נעצרה למספר חודשים במחנה עתלית ואז קיבלה את תעודת העולה ונכנסה לארץ. התגוררה בחיפה. באוקטובר 1947 נישאה ליונה רולר.
להם בן ובת: חיים ורחל ולהם 4 נכדים ונינים.

פנינה קוז'וקרו-גודריך
נולדה בעיר דורוחוי ברומניה, בשנת- 1933, להוריה חייקה והרש-צבי, אחות לאסתריקה וסמדר. עם תחילת המלחמה, היו בדורוחוי ובמהלך המלחמה עברו לטרנסניסטרייה. שם שכנו רוב הזמן, ב- 1945, עם סוף המלחמה, חזרו לדורוחוי. בשנת 1948, פנינה וסמדר הפליגו באנייה ״פאן-יורק״ שנתפסה ע״י הבריטים וכל נוסעיה הוגלו לקפריסין. האם ואחותה נשארו ברומניה. לאחר שנהבקפריסין נכנסו לארץ עם תנועת "השומר הצעיר" ועברו לעין שמר. ב- 1956, נישאה לזיגו קוז'וקרו. פנינה עסקה כל השנים בהדרכת נוער. נולדו לה שני ילדיםף יצחק וחגית. יצחק נהרג בתאונת דרכים ב- 1977. לפנינה 3 נכדים ונין אחד.

ברוך קופולד
נולד בעיירה איבייה בפולין בדצמבר 1923 להוריו חסיה לבית סטוצקי ומשה קופולד. אח לברכה, בילה, יצחק וחוה. ברוך למד בבית הספר העברי ״תרבות״ ולאחר 7 שנים הספיק ללמוד שנתיים בגימנסיה העברית בווילנה. ב - 1939, הועסק כמנהל חשבונות בעיירה פיסטב. ב- 1942, הוכנסה המשפחה לגטו איבייה בינואר 1943, הועברו לגטו לידה. ביולי 1944, ברח מהגטו והצטרף לפרטיזנים תחת פיקודם של האחים ביילסקי ושהה איתם ביערות נליבוקי. ב- 1945, עם השחרור, היה בלודג׳. במאי 1946, הפליג לארץ באנייה ״דב הוז״. ב 1948, גויס לגדוד 22 ב"חטיבת כרמלי" וב- 1950, עבר לתל- אביב. ב- 1949, נשא לאשה את לאה קורמן. עם קום המדינה, עבד בבנק לאומי וב- 1989, אחרי 42 שנה שבהן היה גם מנהל בכיר יצא לגמלאות.

ללאה וברוך שלוש בנות: חסייה, עתליה ואביגיל. להם גם 8 נכדים ו-12 נינים.

סבינה פרגר- מילר
נולדה בעיר לבוב, פולין בשנת 1935, בתם של שרה ושמואל, אחות לבלה. עם תחילת המלחמה ב- 1939, ברחה המשפחה מפולין לסיביר ומאוחר יותר לאוזבקיסטאן. ב- 1945, עם סיום המלחמה, השתחררו ברוסיה. ב- 1948, הפליגה כל המשפחה לארץ באנייה "נגבה". גרו בחיפה, בתל חנן. גויסה לצה"ל אך שוחררה כיוון שהייתה צריכה לתמוך בפרנסת המשפחה. ב- 1955, נישאה לזלמן פרגר ועבדה כל השנים כתופרת.
לסבינה ולזלמן בת אחת: רבקה ושלושה נכדים.

ברוריה שטיינפלד- ארג'ינטרו
נולדה בעיר בראילה ברומניה בשנת 1931, להוריה משה וציפורה לבית סגל, אחות לחיים כסיף. כל המלחמה שהו בבריאלה עד השחרור ב- 1945. ב- 1950, הפליגו לארץ באנייה "טרנסילבניה". גרו בעתלית, מאוחר יותר בטירת הכרמל והיום בחיפה. ב- 1955, נישאה לפנחס שטינפלד.
להם נולדו ארבעה ילדים: אסתי ובלה.
לברוריה ופנחס 7 נכדים ו- 7 נינים.

 

שרה ישראל- לינדנבאום
נולדה בכפר צ'ארגידו-מארה ברומניה בשנת 1930 להוריה דוד ורבקה-רגינה לבית טאוב. אחות לצבי, פנינה ופרחיה. בזמן המלחמה, עברה המשפחה לטירגומורוש. שם גם הסתיימה בשבילם המלחמה. ב- 1948, עלתה שרה בלי משפחתה, בעלייה בלתי- לגאלית באנייה "פאן-יורק", נתפסה ע"י הבריטים ונוסעיה הוגלו לקפריסין. אחרי שלושה חודשים שוחררו ונכנסו לארץ. שרה גויסה לצה"ל ושירתה ביחידה בקיבוץ שלוחות בנגב. מאוחר יותר עלו הוריה ושרה עברה איתם לכפר פרוסטיק. ב- 1954, נישאה לשלמה ישראל וגרו ברעננה ובכפר חסידים. כל חייה עסקה בתפירה.
לשרה ושלמה גרו כל השנים בחיפה, נולדו שלושה ילדים: רחל, גדעון ודניאל. גדעון ז"ל נהרג בהיותו בן 20, בצה"ל, בעת מילוי תפקידו. לשרה ושלמה 4 נכדים.

   
 

הדור השני

   

עטרה לוי- דיבן
נולדה בעפולה ב- 1943 בת יחידה להוריה יצחק ובלומה לבית פננר. סבא וסבתא מצד האם וכל המשפחה שגרה בוורשה נרצחו ביער. הוריה, שלא הכירו באותן שנים, הצליחו להימלט כל אחד לחוד ברכבת מפולין לרומניה ודרך נמל קונסטנצה עלו לארץ ב- 1939 ונישאו. עטרה למדה ב"עתודה האקדמית" ו"במכללת גורדון" בחיפה. ב- 1963, נישאה ליורם לוי. עסקה כל חייה כמורה בחינוך מיוחד. לעטרה ויורם בן ובת: רונן וענת וחמישה נכדים.

חיה- חנה עוזיאל- פרייזלר
נולדה בחיפה ב- 1953 להוריה: שושנה לבית בן-עזרא ואברהם- דוד פרייזלר, אחותם של יהודה, יוסי, מזל, אפרים, אליעזר ובני. האב ומשפחתו התגוררו בכפר אונטר- ראשו ברומניה. משם הועברו לגטו ומאוחר יותר נשלח האב אברהם למחנה אושוויץ-בירקנאו. ב- 1945, שוחרר במחנה טרזיינשטאט. בינואר 1948, הפליג לארץ באנייה "אלכסנדרה" שנלכדה בידי הבריטים וכל נוסעיה הוגלו לקפריסין. באפריל 1948 עלה לארץ. התגורר בפתח-תקווה, שירת בפלמ"ח. ב- 1949, נשא לאשה את שושנה. חיה עבדה כטבחית ובטיפול בקשישים בחברון לוטן ושילה. בשנת 1972, נישאה לעוזיאל יעקב.
לחיה ארבעה ילדים: דותן ישראלה, סנדי ועידן ו 6 נכדים.

   
 

דור שלישי

טלי שקד- מנדלר
שקד, שם משפחה שבחרתי לעברת מ-מנדלר. אני אם לארבעה, בת זוג לאיל, בת 40, עובדת סוציאלית-גרונטולוגית, בת לצילה וחיים גרשון ואחות לעופר ריבקין, נכדה לפלה ופנחס מנדלר ז"ל, דור שלישי לניצולי שואה. נולדתי בחיפה, גדלתי והתבגרתי כנערה יצירתית ומיוחדת. סיימתי תיכון ויצ"ו לאומנויות, במגמת צילום. בצה"ל הייתי חובשת בחיל האוויר.
סבתא פלה, ילידת העיירה אושווינצ'ים בפולין. איבדה הורים, ארבע אחיות ואח, עברה את המלחמה במחנה עבודה בצ'כוסלובקיה ובתום המלחמה המשיכה לגרמניה לחפש את יקיריה ושם הכירה את סבי פנחס.
סבא פנחס, לוחם אמיץ, יליד בוצ'ץ', פולין. עמד אל מול בורות המוות בגיל 14 אך התעורר באמצע הלילה לצד אביו המת בין שאר הגופות. ברח אל היערות ושם הצטרף אל הפרטיזנים ולאחר מכן לצבא האדום שפלש לגרמניה והיה ממשחררי הגטאות. לאחר ההכרות עם סבתי, החליט להישאר בגרמניה ולהצטרף ל-"יחידת הנוקמים".
בעבודתי בחרתי להתמחות בעבודה עם ניצולי שואה ולראות בזה חלק מהותי מחיי.

 

כתבה בגרמנית שנעשתה בבית הספר לאו בק