התוכן העיקרי

מכתבו של איציק

סיכום פרויקט נשר איציק חידרסקי דור שני  

 

באחד הימים נכנס אבא שלי הביתה מהעבודה וכהרגלו הסתגר בחדר פתח את מכשיר הרדיו הגדול להאזנה לתוכנית " המדור לחיפוש קרובים" אני שומע את אבי צועק בהתרגשות ומוחא כפיים את המילים "אייכמן נתפס"..עוברים עוד שנתיים לערך אותו ריטואל קבוע של הסתגרות בחדר רק שהפעם המשפט היה "אייכמן נתפס"..ואני ילד בן שבע לערך מנסה בכל דרך לשאול את אבא מי זה האייכמן הזה שפעם נתפס ועכשיו נתלה..למה..? מה הוא עשה ..?את השאלות האלו הפניתי לכל מבוגר ולמורה שלי וכולם השתיקו אותי..עברו כמה שבועות אבא ואימא אינם אומרים דבר...ערב אחד אחרי הפצרות רבות מצידי אבא נפתח..

עד גיל תשע עשרה הכניס אותי אבא כמעט מידי יום לתוככי אירופה הקרה הרחוקה לשנים שלפני המלחמה ולימיו הקשים מרובי התלאות בימי השואה,,תמיד ברגש רב כאילו לא להכביד על הבן שלו באהבה שאין לה גבולות ואף פעם לא בתיאורי זוועות..

אימא שהגיעה לארץ מטריפולי למרות שלא הייתה שם,כל חייה עברו בסיפורי השואה לצידו של אבא.

קצת אחרי שאימא נפטרה ב2004 נכנסתי לשותת באתר יד ושם והגעתי לתיעוד בני משפחתו של אבי במקביל הצטרפתי לעמותת דורות ההמשך לשורדי השואה והגבורה למדתי דרכם לספר את סיפור הישרדותו המופלא של אבי ז"ל לפי זיכרונותיי.

לפסגת הנצחת סיפורו של אבא הגעתי כשהצטרפתי לפרויקט תיאטרון העדות בנשר בניהולם והובלתם של עירית ועזרא דגן יחד עם חבר נוסף כבן לדור שני ושמונה שורדי שואה אנשים מדהימים ומיוחדים בעזרתם המקצועית והכול כך אנושית של עזרא ועירית.

במהלך השנה נפגשנו עם 13 תלמידי שבכת ט' מחטיבת הביניים .

במפגשים הראשונים למען האמת הרגשתי שהצעירים אינם  מתחברים אלינו ואף הבעתי השתוממות לפני עזרא ועירית שהרגיעו אותי ..."אל דאגה מניסיוננו החבר'ה יפתחו עם הזמן"

וכך אכן קרה ..דרך ההקשבה של עזרא למבוגרים הייתה מדהימה בעיני ברגש אוהב ומקבל הם ידעו להעניק לכל מבוגר תשומת לב מיוחדת ..לא אחת תיארתי לקבוצה את חוויותיי מימי ילדותי ובגרותי בגרון יבש ועיין דומעת עירית ליטפה אותי כבן לדור שני שרוט במיוחד..

ועזרא ידע תמיד להרגיע וללטף כל שורד שואה בחמימות יתרה.

מבחינתי הקבוצה שנוצרה התהוותה לגוף אחד צעירים דור ביניים ומבוגרים..

בשבוע החזרות וההופעות בבקרים לפני תלמידים בהיכל התרבות הייתי נתון בסערת רגשות עזה.

לערב המסכם בהופעה לפני הקהל הרחב ומוזמנים מכובדים הגעתי דרוך מאד וקיוויתי לא לפספס אף מילה מהטקסטים שערכה עירית שכלל השתתפות פעילה שלי כשחקן המייצג את עצמי מול אבי ששיחק אביתר הצעיר בצורה יפה וכך היה.

עברו כבר למעלה משבוע ימים ההתרגשות אמנם יורדת עם הזמן אך הרושם החזק מההופעה ניכרת עלי

לבני משפחתי וחברים קרובים שנכחו בהצגה הייתה זו הופעה מאד מיוחדת ומרגשת רבים סיפרו לי שהתרגשו מאד עבורי ונכנסו לדמות שלי

עירית ועזרא היקרים קיבלתי מכם מתנה שלא תישכח במהרה .

בטוחני שבני הנוער שהשתתפו בפרויקט במפגשים הישירים עם שורדי השואה והציגו את סיפוריהם ייקחו את החוויה בהתבגרותם.

ישר כוח לעזרא ועירית המעבירים סדנאות אלו במספר ישובים במקביל..

לכל בי"ס שהגיעו במרוצת שבע עשרה השנים שהפרויקט קיים העיר הרוויחה .