התוכן העיקרי

מכתבה של שיר

לעירית ועזרא היקרים,

אני יושבת כאן ומנסה לכתוב לך במילים בצורה שתעביר את מה שאני מרגישה, אבל אני פשוט לא מוצאת אותן.

אתחיל בזה שאודה לכם על הקיום של הפרויקט המקסים והייחודי הזה , פרויקט שעזר לי בכל כך הרבה דברים, מהידע ההיסטורי ועד לחיבור העצמי שנוצר כתוצאה מחשיפה לרגשות שלא הרגשתי קודם.

אני בטוחה שאני האדם המיליון שאומר לכם שהפרויקט הזה מבורך אבל אני מתכוונת לכל מילה, הוא פשוט כזה.

תודה על ההזדמנות להתחבר עם אנשים ייחודיים ואל אנושיים .

תודה על כל ההשקעה והמאמץ שפשוט אי אפשר להסתיר בשום דרך שהשקעת לפרויקט הזה תודה על כך שחיית את זה וליווית אותנו במשך כל הדרך בצורה יוצאת מן הכלל.

הפרויקט הזה הגיע לי באופן אישי בשנה הכי קשה שעברתי ובאופן מוזר הוא היה מן קרן אור כזו, בדיוק בזמן שהייתי צריכה, הלוואי והייתי יכולה לחזור למפגש הראשון , הלוואי והייתי יכולה לחיות את כל זה מחדש , עוד לפני שההצגה הייתה באופק קיבלתי מהפרויקט הזה יותר משאוכל אי פעם להבין, ואחרי הכל אני פשוט חסרת מילים. חודשים ספורים שילוו אותי לאורך כל החיים, תודה רבה לעדות, עכשיו זה חלק מהלב שלי.

שיר