התוכן העיקרי

מכתבה של ליהי

אני זוכרת שבהתחלה ישבנו במעגל, צד אחד המבוגרים וצד אחר הילדים.

התביישתי לדבר איתכם, לפנות אליכם ולשחק את משחקי התאטרון שהיו מידי פעם, ועכשיו עברנו שינוי מקצה לקצה, אנחנו יושבים מעורבבים, אני רק מחכה לפגוש אתכם, לשוחח איתכם ולהמחיז את סיפורכם. עברתי חוויה עוצמתית, הפרוייקט שינה אותי בכך שהוא נתן לי ביטחון, גרם לי להעריך יותר את הדברים הקטנים והכאילו המובנים מאליהם וגם הכיר לי את תחום התאטרון.

 לפעמים היה לנו קשה ועצוב, בכינו ביחד, נעצבנו ביחד אך גם שמחנו ביחד, צחקנו ביחד, וגם היו רגעי שמחה והמון רגעים מעוררי השראה. אני אזכור את החוויה הזו שקוראים לה תאטרון עדות כל חיי, אני אזכור את הניצולים, את הסיפורים, את הילדים ואתכם עזרא ועירית. תודה לכם שתמכתם וחיזקתם ברגעים הקשים אך גם הענקתם לנו חום ואהבה. אני שמחה ומודה על כך שבאתם לבית הספר והכרתם לי את הפרוייקט המדהים, העוצמתי והמופלא הזה, אני מודה לכם שהכרתם לי את האנשים המדהימים האלו והחזקים כל כך.

היה לי את הכבוד לפגוש אתכם כל שבוע, לשוחח איתכם לעבור את החוויה המעצימה והענקית הזו יחד ולבסוף להמחיז את סיפורכם על הבמה.

תודה לכל אחד ואחד מכם על כך שפתאום הרגשתי תחושה חמימה ומשפחתית, שהרגשתי שכאילו יש לי עוד סבתא וסבא.

ישר כוח על הנתינה, ועל כך ששיתפתם אותנו בסיפורי הגבורה שלכם.

אני מאחלת לכולם הרבה בריאות, אריכות ימים וחג שמח!