התוכן העיקרי

מכתבה של יולי

מרגש. מסעיר. מפעים. סנטימנטלי עד בכי. 

תחושת ההזדהות והכאב שחשתי הערב לא מניחה לי. ישבתי ויבבתי ללא הרף, ללא יכולת להפסיק.

 

היה לי הכבוד והעונג להיות מוזמנת הערב להצגת סיום פרויקט של ״תיאטרון עדות לספר כדי לחיות״, 

הפרויקט המופלא של עזרא ועירית דגן המדהימים. 

 

סיפורי חיים של שורדי השואה בני הדור הראשון והשני הומחזו באופן פנומנלי על ידי עירית דגן והוצגו על ידי בני נוער תלמידי תיכון. 

הם נכנסו לדמויות והציגו את מה שסיפרו להם השורדים בעצמם. 

 סיפורי הגבורה והניצחון האישי של כל אחד ואחד מהניצולים  העלה בי עוד ועוד זכרונות מסיפורה האישי של  משפחתי. של סבתי הגיבורה שכל בני משפחתה מכל הכיוונים נספו בשואה, והיא השורדת חגגה אך לפני חודש יום הולדת 99!! ושל אבי  בן ה 76 ששרד כילד קטן את הזוועות. 

פרויקט כל כך חשוב, חיוני וחינוכי חייב להתקיים עד עולם. 

חייבים לספר, לזכור ולהזכיר.

עירית, עזרא, תבורכנה ידיכם הטהורות ונפשותיכם

יולי פק חלמיש   מלאות האור.