התוכן העיקרי

מכתבה של דניאלה

במשך 10 חודשים נפגשו כל יום שלישי בחדר הזה בשעה 16:00 , דיברנו ונקשרנו ואני אומרת בוודאות שהייתה לי את הזכות להכיר כל אחד ואחד מכם מבוגרים וילדים גם יחד.

אני לא מבינה איך הזמן עבר כל כך מהר זה מרגיש כאילו רק אתמול נפגשנו כאן בפעם הראשונה, והתחלנו את הדרך הארוכה הנפלאה הזאת שבה נקשרנו ופיתחנו קשר מיוחד שאני די בטוחה שאין במקום אחר, והנה אנחנו כאן היום במפגש האחרון והמרגש הזה אחרי כל מה שעברנו: המפגשים, הסיפורים, החיבוקים, החזרות וההצגות.

אתם נגעתם בי ושיניתם אותי ואת השקפות העולם שלי ואני מודה לכם על כך, לימדתם אותי כל כך הרבה דברים לימדתם אותי על כך שאנחנו יכולים לעשות הכל אם אנחנו רק רוצים, ושתמיד יש תקווה ואור לא משנה כמה המצב נראה רע כי אחרי שעברתם את הכול הינה אתם כאן עומדים גאים עם משפחה אוהבת וגאה הוכחתם שאתם יכולים לנצח, וניצחתם!

כל אחד פה נגע בי וריגש אותי, זו חוויה שתישאר איתי לתמיד ולא אשכח אותה אף פעם, עברנו דרך ארוכה ובסוף היא השתלמה עם ההצגה הנפלאה שלנו והקשר המיוחד שנוצר פה, זה לא נתפס שכבר נגמר הלוואי והיו יכולים להיות לנו עוד מיליון ואחד מפגשים כדי שזה לא יגמר לעולם! אני כבר מתגעגעת כל כך לכולם!

אני מודה לכם עירית ועזרא על ההזדמנות הנפלאה שנתתם לנו להכיר את האנשים הנפלאים האלה, ועל שלימדתם אותנו כל כך הרבה אני גאה להיות חלק מפרויקט עדות ולא מאמינה שככה הוא נגמר, כל כך מהר בלי שאפילו נשים לב, ואני מודה על הכול!


באהבה רבה, דניאלה קרייצ'ב