התוכן העיקרי

מכתבה של דורון

לנמרוד ועומרי האלופים ובעיקר לעירית ועזרא....

אני כל כך שמחה שזכיתי להשתתף בפרויקט מדהים, מלמד, מעצים ומרגש מאוד .  

הפרויקט הזה בשבילי זה פשוט חוויה בלתי נשכח, של פעם בחיים     .

אני חושבת שאתם תורמים כל כך הרבה לכל הילדים שאתם פוגשים ובמיוחד למבוגרים, אי אפשר לתאר את ההרגשה של המבוגרים שהם ראו את התוצאה בסוף (ההצגה הסופית), הם בכו והתרגשו כל כך ממנו, הילדים ששיחקנו אותם פתאום אחרי שנה שישבנו אחד מול השני והם סיפרו לנו את הסיפורים שלהם. פתאום זה נהפך לסיפור אחד מרגש מאוד עד דמעות ופתאום ככה מבינים את המשמעות של מה שהם עברו בשואה וכמה הם סבלו, פתאום הילדים הרגישו שהם ממש היו במקומם ( שהם סבלו, היו רעבים, צמאים, עצובים, שמחים ). הפרויקט הזה יכול תרום כל כך לעתיד שלנו כאשר לא יהיה יותר ניצולי/שורדי שואה, ככה אנחנו התלמידים נוכל להעביר את הסיפורים שלהם הלאה ושלא נשכח את מה שהם עברו לעולם והכל בזכותכם, תבינו כמה אתם תורמים וכמה מה שאתם עושים חשוב ומעצים.

הפרויקט הזה לימד אותי כל כך הרבה דברים, לעזור, לתמוך, להגיד את המילים הטובות בזמן הנכון, לשחק, להיות על במה, לתת כבוד לאנשים שגדולים ממך, התחלתי להעריך את מה שיש לי ולא לקחת הכל מובן מאליו ועוד מלא ערכים שחשובים להמשך החיים. בהתחלה לא הכרנו בכלל את המבוגרים, אני אישית לא הבנתי למה הפרויקט הזה קיים, מה המטרה שלנו. כבר אחרי כמה מפגשים כבר התחברתי עם כל המבוגרים, הכרתי אותם יותר טוב, הם סיפרו לי על המשפחות שלהם כיום ועל הנכדים והנינים שלהם. זה מאוד ריגש אותי שהם שמחים ומאושרים היום אב  לעדיין יש בהם איזו צלקת קטנה בלב שקשה מאוד להמשיך איתה אבל הם עושים את זה ומתגברים על זה.

לפני ההצגה האחרונה מאוד התרגשתי לא בגלל שהייתי לפני עלייה לבמה, אלא בגלל שזאת פעם אחרונה שנשחק את המבוגרים, הפעם האחרונה הזאת אומרת שכם כל הפרויקט הזה נגמר, כל המפגשים, כל החזרות, כל השיחות עם המבוגרים מידי שבוע. זה מאוד קשה לי להיפרד מהם בשנייה אני התחברתי אליהם בטירוף שאני אפילו לא יודעת איך לתאר את זה, מי שלא היה בפרויקט הזה מהילדים לא יכול להבין איך התחברנו אליהם ומה עובר עלינו עכשיו   שאנחנו צריכים להיפרד, הם חושבים שזה סתם פרויקט ושזה קל לסיים אותו ככה סתם. אז זהו שלא, קשה לנו לעזוב הכל והמשיך בחיים ובלימודים.

חוץ מזה שהתחברנו למבוגרים מאוד, נהינו קבוצה מגובשת מאוד, הכרתי מלא ילדים שלא הכרתי והתחברתי אליהם ממש ועכשיו לא יהיו לנו את המפגשים שהיה לנו כל שנה שעברה ובעיקר בכל החזרות שהיו בחודש האחרון.    

 

עירית ועזרא תודה על הכל, על כל מה שעשיתם בשבילנו, על כל הסבלנות שהייתה לכם אלינו ולמבוגרים. אני מודה לכם מאוד על כך שנתתם לי מתנה כזאת שווה הרבה מאוד, חוויה של פעם בחיים שנתנה לי כל כך הרבה דברים להמשך.

עומרי תודה שהייתה שם בשבילנו בחזרות, שלימדת אותנו את כל מה שאתה יכול שקשור למשחק בסיסי בשביל שההצגה תראה הכי טוב שאפשר, תודה שתמכת בנו, שנתת לנו ביטחון וכלים על במה, שצחקת איתנו גם ברגעים רציניים. וכל זה עשית גם כשהיית חולה. אז תודה!   מדורון