התוכן העיקרי

מכתבה של אסתי כץ

ביום שלישי השבוע  24.1.17 ,  הגעתי להצגה של תיאטרון עדות – סיום תהליך עבודה עם תלמידים ושורדי שואה בתיכון אליאנס בת"א .

אני יודעת על פעילותכם המבורכת , יודעת על קיומו של תיאטרון עדות מזה 17 שנים ו – 53 פרוייקטים חינוכיים ,

לא יכולתי לדמיין איך כל המידע הזה בא לידי ביצוע ומהי האינטראקציה בין תלמידים צעירים לשורדי שואה – מבוגרים מאד .

ישבתי מרותקת , נרגשת ונסערת אל מול מה שהוצג על הבמה . – קבוצת תלמידים צעירים ,  מלאי תום נעורים , ספגו אל תוכם את סיפוריהם של שורדי השואה – אֵלוּ ישבו זוגות זוגות על הבמה , וכל אחד מהתלמידים הצעירים העביר באמצעות משחק , שירה ותנועה את הקורות  אותם בזמן מלחמת העולם השניה .

המעבר הבין-דורי הזה , עם כל כך הרבה כבוד והקשבה – העביר את הנפש טלטלה גדולה .  כולנו מכירים סיפורי שואה כאלה ואחרים , אבל לראות את זה על הבמה ,  עם אביזרי משחק צנועים , עם סיפור שכתוב כל כך רהוט , פשוט , מרגש – ואולי בזה הכוח , הסיפור מזמין את הצופה אל תוך החוויה , האיפוק מעביר את עוצמת החידלון ומעלה הרבה מחשבות על מלחמה – כל מלחמה ותוצאותיה , ועל מלחמת העולם השנייה והזוועות שהיא חרטה על דפי ההיסטוריה במיוחד .

את כל ההצגה מלווָה מוסיקה שמותאמת במדוייק לאווירה ולסיפור וגם  ששת השירים המוּשָׁרִים  בפיהן של התלמידות , כל אחת והשיר שלה – היו כובשי-לב בפשטותם וּבַרוֹךְ והנועם שבדרך השירה וההגשה .

הליווי המוסיקלי – פסנתר וקונטרבס , נתנו את קֶצֶב פעימות הלב , הדרמה הגדולה , רגעי הפחד , רגעי הנוחם , האחווה והחברות של שורדי השואה תחת העול המייָסר של המלחמה , - הכל הִתהַדֵק לכדי סיפור  .

אָתֶּם – עירית ועזרא  יוצרים תהליך עמוק של חשיפה וחיבור , המבוגרים ששתקו ולא רצו לפתוח את הפצעים , לא רצו להכביד על בני הדור השני והשלישי – ומן הצד השני – תלמידים צעירים שזוהי להם הזדמנות של " פעם בחיים " -  לפגוש ולחוות את הסיפורים מקרוב ואף להכנס לדמויות ולחוויה הריגשית .

וכמו שאמרה אחת התלמידות בסיום הערב – לקחה לעצמה את רשות הדיבור  , היתה כל כך נרגשת , והסבירה לקהל הרחב  איזה תהליך היא עברה עם פרוייקט העדות שלכם וכמה החוויה הזו השפיעה עליה וכנראה תלווה אותה לשנים רבות קדימה .

תבורכו על המסירות וההתקדשות שלכם לנושא , ולחוויה הלימודית – חינוכית – ערכית – טיפולית שאתם מעבירים בקבוצות שונות ברחבי הארץ

מלאכת קודש אתם עושים , ויבורכו כל אנשי החינוך שיכולים " לראות " את הברכה והערכיות שיש בתהליך הזה ומזמינים אתכם לפעול יחד איתם ועם התלמידים המתבגרים .

מאחלת לכם להפוך את החווייה הקשה הזאת לימים של אור  , עוצמה רוחנית , ודוגמא אישית מהדור המבוגר אל הדור הצעיר .

אסתי כץ