התוכן העיקרי

מכתבה של אמילי יניב

פרויקט תיאטרון עדות .

הפרויקט ששינה לי את החיים. שבלעדיו העולם בשבילי היה שונה .

את הפרויקט התחלנו באי וודאות ומעט חשש.

פחדתי , אני מודה, פחדתי וחששתי  מאייך  ארגיש ומה אחשוב .

דאגתי שלא אצליח להתמודד, לא ידעתי מה יהיה.

לאחר מפגש או שניים הבנתי מה עומד מולי ולמה נכנסתי, ובאמת הבנתי שחיי השתנו.

זכיתי בכל כך הרבה בזכות הפרויקט, קיבלתי פרופורציות לחיים, הבנתי משמעויות וקיבלתי ערכים, אלו , יישארו איתי לכל החיים.

אבל הכי הכי : בזכות הפרויקט הרווחתי סבא.

מהמפגש הראשון אני וברוך התחברנו, והקשר בינינו הוא משהו שאני לא חושבת שניתן להסביר.

קשר כל כך חזק ועמוק, מעבר לספורים וכל המסביב, יחסים ללא קשר דם.

בין ילדה בת 15 לגבר בן 94 .דבר שלדעתי לא ניתן באמת להבין או  להסביר .

אני חושבת שהחיבור בינינו הוא משהו שיישאר איתי לתמיד ויישאר חרוט בזיכרוני לנצח.

אני מחוברת אליו מאוד ,אוהבת ודואגת לו. ועכשיו יש לי 2 סבים!

תודה לפרויקט , לעירית ועזרא ולכל השורדים והחברים שלי ,יחד עברנו את הפרויקט

כלום לא היה אותו דבר לולא אתם .

אוהבת את כולכם

אמילי יניב – לב השרון יוני 2017