התוכן העיקרי

צריך אומץ כדי לגעת - עיתון מקומי "גוונים"

06/10/06

"לספר ולהציג את קורות הישרדותם של ניצולי השואה. מצאנו את עצמנו עוברים תהליך הדרגתי וממושך, מגבשים בנגיעה ראשונית, הססנית, רגישה בתחילה, ובטוחה יותר בהמשך– דרך תיאטרלית המוסרת עדות"– עזרא דגן.

במשך שנה שלמה, נפגשו תלמידי בית ספר "גוונים" מכיתות ח' עם ותיקים, ניצולי שואה, מיישובי המועצה האזורית מנשה.
במהלך הפרויקט המרתק הזה, ערכו המשתתפים מפגשים שבועיים, שכללו גם דינמיקות קבוצתיות שונות ופעילויות דרמה בהן מגלמים הילדים את סיפורם של ניצולי השואה. שיאו של הפרויקט היה ההצגה המשותפת, שהועלתה באולם המופעים האזורי בימים אלה. הקבוצה הצליחה להעביר את סיפורם של ניצולי השואה לבמה, ולתת ביטוי על הבמה למסמך אנושי מצמרר ומכאיב.

מילים לא יוכלו לתאר ולגעת בתחושות וברגשות העולים מפרויקט תאטרון העדות. חוויה רגשית עצומה, שהטביעה את חותמה על חייהם של הצעירים והמבוגרים שהשתתפו בה.
כאשר רואים בהצגה את בר שבתאי הצעירה, מחבקת ומנשקת את מרים רז זונשיין וינוגרד, הניצולה היחידה של הכפר ורשצי'ן מפולין - המתקשה מאוד לספר את סיפורה על הבמה - מבינים את התרומה הגדולה של הפרויקט, והיחסים האישיים שנרקמו בין הדור הצעיר למבוגר.
מספרת נוי שעל, תלמידת בית ספר "גוונים" ממשתתפות המופע: "לא הייתי קרובה כל כך לשואה קודם, ועכשיו אני מבינה הרבה יותר". מוסיפה מיכל טל: "אנחנו מאוד קשורים לכל האנשים שסיפרו לנו את הסיפורים שלהם. אנחנו מאוד קרובים אחד לשני", אומרת ניצן לייטנר : "המקום הזה היה בשבילי כמו משפחה שניה, ויוסקה ( תירוש, אחד ממשתתפי ההצגה) הוא כמו סבא בשבילי".

לא נותרה עין אחת ללא לחלוחית, כאשר לילי קושרוב נקרעת מאמה על הבמה באחת האקציות,ולא רואה אותה שוב לעולם, או כאשר בר שבתאי חופרת בתוך הבור התחוב בו הייתה נתונה שנתיים, כדי שיהיה לה עוד קצת מקום לעמוד בו.

יחיאל אלכסנדר, שנכדו נמרוד פישביין משתתף אף הוא בפרויקט, היה מלא גאווה על כך שהצליח להנחיל לדור הצעיר חלק זה של ההיסטוריה. אומר יחיאל: "למרות שאני תמיד מסתכל קדימה, במקרה הזה חשוב גם להסתכל אחורה ולזכור",

את הפרויקט המיוחד הזה, יזמו שחקן התאטרון הקאמרי עזרא דגן ורעייתו אירית, גם היא שחקנית- במאית העוסקת גם בדרמה-תרפיה. הפרויקט נערך כל פעם באזור אחר בארץ.
אומר עזרא דגן: "אנו פועלים נגד הזמן, ניצולי השואה הולכים ומתמעטים וחייבים לשמר את העדות שלהם".

את הפרויקט כולו ליוותה העובדת הסוציאלית תמי מיירס והגב' יעל פלטין, המכירה מקרוב את ניצולי השואה במועצה האזורית מנשה.
הפרויקט נתמך על ידי "אשל" ירושלים – האגודה לפיתוח שירותים חברתיים בישראל, והקרן המשפחתית על שם תד אריסון, שהכירה בחשיבות העצומה של הפרויקט למען הקהילה ושימור המורשת היהודית, ותרמה 25 אלף דולר.