התוכן העיקרי

על הרציף בבירקנאו- מאת אברי גלעד

23/08/15

חזרתי אתמול ממסע לפולין עם שר החינוך הרב שי פירון, אנשי צוותו הקרובים וקבוצה של אנשים שנבחרו כדי לתת דעת על המסעות לפולין, 25 שנים לאחר תחילתם.

 

ברמה האישית- עמדתי על הרציף בבירקנאו בו נפרד אבי ז"ל מסבי ז"ל שנשלח מיידית לתאי הגז. כמה שלא שמעתי על האירוע, וכמה שלא סיפרו על השיטה הנאצית ביום השואה, בסרטים, בטקסים, שום דבר לא ידמה לעמידה במקום שזה קרה. לשניה קטנה יכולתי להרגיש משהו ממה שאירע שם ל...פני 70 שנה ולהבין למה במקום הזה השתנו חייו ונפשו של אבי לתמיד. חמלה גדולה ירדה עלי לכל חרדותיו שצבעו את ילדותי במגוון איסורים והגבלות. אני מרגיש שגם משהו בי השתנה שם לתמיד, באיחור רב, וקנה מידה חדש נכנס לחיי, קנה מידה לדאגות החיים הקטנות, לפוליטיקה הזערורית שאנו שרויים בה, קנה מידה למה חשוב בחיים. אני מצטער שדחיתי את הנסיעה הזאת כל כך הרבה זמן, ואסיר תודה על ההזדמנות שניתנה לי להיות שם עם משלחת השר.

פגשנו שם משלחות נוער אחדות. היה מרומם לראות איך בני נוער מושפעים, בזמן אמת, מול המראות שלא יאומנו, לראות כמה הם התכוננו ברצינות למסע וכמה בגרות נפשית הם הפגינו מול הזוועות. היה מתסכל מצד שני לראות שלא כל בני הנוער יכולים וצריכים להגיע לפולין בשלב הזה בחייהם, וכל הנסיעה היא עבורם מין נופש משונה שנע בין מחנות ריכוז ביום ופירוק מלונות בלילה. השיח העכשווי שמוביל עיתון הארץ כאילו הביקורים בפולין מייצרים נוער לאומני נראה מסוביבור כמו בדיחה גרועה. הביקור שם הכרחי לכל ישראלי (לאו דווקא בגיל הנעורים) ולו כדי להבין מה צופן לנו עתיד שבו לא נהיה מספיק חזקים כדי להגן על עצמנו, וגם כדי להבין שלשרוד זה לא מספיק, עם ישראל חייב להוביל את העולם במוסר, בתרבות, בחסד. שוחחתי שם עם נערים ונערות רבים, אחד על אחד, והשתכנעתי שכל עוד עם ישראל עומד בפני האתגרים הקיומיים הניצבים בפניו, הנסיעה הזאת לשבוע מייצרת אנשים שמוכנים לקחת אחריות על החיים שלהם ועל חיי העם שלהם. לא פחות. ומצד שני, שוב, פולין היא לא אילת. יש בני נוער שטוב היה לו היו נשארים בבית ומגיעים לפולין בבגרותם, אם בכלל.

הסוגיה הכלכלית מרחפת כל הזמן מעל הנסיעות האלה. המחיר הגבוה משאיר בארץ בני נוער שרוצים ולא יכולים, למרות המלגות הרבות המחולקות. בנסיעה נבחנו מודלים חדשים להוזלת הנסיעות ואני מקווה שכל מי שירצה ויוכיח שהוא ראוי אכן יוכל לצאת. בעניין הראוי, לדעתי כל מי שרוצה לצאת לפולין יהיה חייב להוכיח את רצינותו גם בלמידה מעמיקה וגם בהתנדבות בנושא הקשור לשואה, כמו ביקורי ניצולים. כך נימנע יציאתם של חבר'ה שלא מפיקים מהנסיעה את מה שהיא אמורה לתת, ועל הדרך מביישים את שם ישראל בפולין.

מילה על השר. ראיתי את הרב שי פירון נפגש עם תלמידים, מדריך אותם במחנה ההשמדה, שר איתם, משוחח איתם במלון שלהם בלילה. כבר קודם לנסיעה ידעתי שהשר הוא איש החינוך המובהק הראשון בתפקיד הזה מזה עשרות שנים, אבל למראה הקשר שלו עם הילדים, האופן בו הוא מגיע אל ליבם ופותח אותו, אני יודע שבראש משרד החינוך עומד אדם בשיעור קומה חינוכי שמרגיע אותי בקשר לעתיד החינוך בישראל, כל עוד הוא בממשלה. הרב פירון גם מינה לו צוות של אנשים נהדרים ומעוררי השראה, ואני בטוח שבזמן הקרוב נשמע כולנו בשורות טובות ממשרד החינוך במגוון נושאים. רק שראש המפלגה לא יחרב הכל.