התוכן העיקרי

סימון זרועות הפליטים וגדרות התיל בגבולות מזעזעים את היהודים באירופה- מאת ריק ליימן

10/09/15

הטיפול במשבר הנוכחי מעלה את התהייה אם ההיסטוריה הקשה נשכחה דווקא במקום שבו התרחשה. הרב הראשי של הונגריה: "אומרים להם שהרכבת נוסעת לאוסטריה ובמקום זאת לוקחים אותם למחנה"

 

מאת ריק ליימן, ניו יורק טיימס - עיתון הארץ

מאות פליטים שכותרו בידי שוטרים חמושים בבודפשט הועלו על רכבת לאחר שהובטח להם שיזכו לחופש, אך במקום זאת נלקחו למחנה "קליטה". בצ'כיה הורידו שוטרים יותר מ–200 פליטים מרכבת וכתבו על זרועם מספרים בדיו שאינה נמחקת. הם חדלו לעשות זאת רק לאחר שמישהו הזכיר את הדמיון לכתובות הקעקע שחרתו הנאצים על זרועות האסירים במחנות הריכוז. גדרות תיל דוקרני הוצבו בגבולות יוון, בולגריה, הונגריה וצרפת.

רבים ממנהיגי המדינות הללו ליבו את הרגשות הלאומניים בציבור כשהציגו את הבאים כזרים מסוכנים, שתרבותם ודתם עלולות להכניע את הדת ואת המנהגים המקומיים.

"התמונות של שוטרים כותבים מספרים על זרועותיהם של אנשים זיעזעו אותי", אומר רבה הראשי של הונגריה, רוברט פרוליך. "זה הזכיר לי את אושוויץ. אחר כך, כשאנשים הועלו בכוח על רכבת ונלקחו למחנה מעצר, כמובן שזה הזכיר את השואה".

משבר הפליטים איננו רצח עם. אירופה מתמודדת כעת עם אחד המשברים ההומניטאריים הקשים ביותר בתחומה מאז מלחמת העולם השנייה: עליה להכריע כיצד לרשום, ליישב או להחזיר לארצם מאות אלפי פליטים, וזה אתגר לוגיסטי אימתני. עם זאת, מאז שהנאצים ריכזו בכוח יהודים במחנות, לא נראו באירופה תמונות של אנשים המועלים בכוח על רכבות, או של תינוקות המועברים מצדה האחד לצדה השני של גדר תיל. נראה כי רבים מתעלמים בכוונה מהתמונות שמזכירות את התקופה השחורה ביותר בהיסטוריה של היבשת.

התמונות הללו חושפות גם את חוסר מוכנותה של אירופה למשבר, שהלך והתהווה במשך זמן רב. בעוד שמדינות היבשת מהללות את ערכי זכויות האדם וההומניזם, רובן ממשיך להתנגד לשוֹנוּת ולהגירה. "כנראה שהמדינות שכחו זאת (את השואה). מי היה מתנהג בצורה כזו אילו היה לו זיכרון היסטורי כלשהו?", אומר מנהל הארגון הבינלאומי Human Rights Watch, קנת רות.

הרב פרוליך נסער במיוחד מהשקרים שבעזרתם מתמרנים את הפליטים. "אומרים להם שהרכבת נוסעת לאוסטריה ובמקום זאת לוקחים אותם למחנה", הוא אומר. "אני לא חושב שהמשטרה קיבלה הוראות לפעול בצורה הזאת, אבל זה דומה מאוד למה שקרה ליהודים בשנות ה–40".

יו"ר הקהילה היהודית בפראג, יאן מונק, בוחר לפרש את האירועים בצורה סלחנית יותר. "אני מבין למה השוטרים סימנו מספרים על הפליטים, הם תחת לחץ אדיר ולא מבינים את משמעות המעשה. הוא באמת היה חסר טעם והזכיר לי את המספרים באושוויץ, אבל אני יודע שזה לא נעשה בכוונה". בעיני אחרים, הדבר מעורר דווקא חלחלה, מפני שהוא מעיד על כך שההיסטוריה נשכחה במקומות שבהם התחולל החורבן הנורא ביותר.

אף על פי כן, קשה לומר שהשואה נשכחה באירופה ואנדרטאות המוקדשות לנושא נמצאות כמעט בכל עיר גדולה ביבשת. באחת האנדרטאות החשובות ביותר בבודפשט נראית סדרה של נעליים על גדות הדנובה. אנדרטה זו מסמלת את טבח היהודים בעיר, שאולצו לחלוץ את נעליהם ולאחר מכן נורו וגופותיהם הושלכו לנהר. "האנדרטה היפה הזאת, שאי אפשר לעבור לידה בלי לעצור ולהרהר, נמצאת באותה עיר שבה קרו אירועי הימים האחרונים", אומר דובר נציבות האו"ם לפליטים, באבאר באלוך.

לעתים ההשוואות ההיסטוריות בלתי נמנעות: בתחנת הרכבת קלטי שבבודפשט קם מחנה פליטים מאולתר. הרכבות שנכנסו לתחנה ביום חמישי, כדי לקחת את הפליטים לגבול אוסטריה, הביאו אותם למעשה למחנה מעצר. על קטר הרכבת הראשונה שנכנסה לתחנה אף התנוססה הסיסמה "אירופה ללא גבולות".
וזו רק ההתחלה. בסוף השבוע העביר הפרלמנט ההונגרי את המחצית הראשונה של התיקונים לחוק הפליטים, שיאפשרו, בין השאר, להקים "אזורי מעבר" לאורך הגבול הסרבי. פליטים שיגיעו להונגריה יועברו אליהם ויוחזקו שם עד שהטיפול בבקשת המקלט שלהם יסתיים. 

אם ייקבע שעברו בדרכם במדינה הנחשבת "בטוחה", כפי שקרוב לוודאי קרה, הם יוחזרו לאותה מדינה. מאחר שהפליטים מגיעים בקצב של כ–3,000 ביום, מספר תושבי המחנות הללו צפוי לגדול לכ–30 אלף בתוך עשרה ימים. כמו כן, הפרלמנט ההונגרי צפוי לאשר השבוע את החלק השני של התיקונים לחוק הפליטים. בין היתר, יוענקו סמכויות נרחבות יותר לצבא ולמשטרה, בהן כניסה חופשית לבתים כדי לחפש אחר פליטים.