התוכן העיקרי

כנס תיאטרון עדות לבוגרי פרויקט תל אביב –יום השואה הבינלאומי- ינואר 2016

28/01/16

ב27.1.16 – התקיימה באולם התרבות של תיכון אליאנס ,הצגה חגיגית של פרויקט תיאטרון עדות ה48 במספר . בנוסף לעובדה שההצגה הוצגה ביום השואה הבינלאומי,כמידי שנה ,זו השנה החמישית בתיכון אליאנס שמתקיים פרויקט זה , ולכבוד כל בוגרי פרויקט תל אביב –קיימנו גם כנס עם תום ההצגה וארחנו כ70 בוגרי פרויקט תל אביב 2004, 2010,2011,2013,2015 והפרויקט הנוכחי .

היתה התרגשות גדולה לפגוש את בוגרי הפרויקט נטלו חלק בשנת 2004 כשהם בתחילת שנות ה80 לחייהם ואילו היום כיבדו אותנו בנכחותם כשהם מעל 90

תודה לשמואל שליבק ולדבורה כהן שהגיעו וריגשו את כולנו .

תודה לכל הצעירים שהיו בני 14 בפרויקט תיאטרון עדות שהיה ב2010 והיום הם בני 20

עוד רגע מסיימים צבא.

תודה לכל הבוגרים ובני הדור השני שהגיעו והתרגשו יחד איתנו .תודה לכולכם !

תודה לטוביה ברנשטיין –דור שני לניצולי שואה שכתב לנו מכתב מרגש

תודה לעמית מזרחי ששרה לנו את "שיר מן היומן" של סוצקובר ועמרי דגן , וגם כתבה לנו מכתב לכבוד הכנס

מכתבה של עמית

קוראים לי עמית מזרחי ,תמניה,מצרייה מתל אביב .

אין לי שום קשר דם לשואה, אבל היא בהחלט זורמת עכשיו בעורקיי.

בסוף כיתה ט ,קיבלתי את "הצעת חיי" להצטרף לתיאטרון עדות.מבוהלת ולא בטוחה הגעתי למפגש הראשון ,השתתפתי בכל הפרויקט וגם בעוד ארבעה שבאו אחריו כזמרת.

הייתי ילדה בכיתה ט' ,רגישה ומתעניינת,זה כל מה שצריך בשביל הפרויקט הזה .

כל שבוע להיפגש עם ניצולי שואה ובני הדור השני,היה מפחיד לפעמים ועלו בראשי הרבה שאלות:איך אני לא אפגע בהם,איך אני אגרום להם לסמוך עלי ולספר לי את הסיפורים האישיים שלהם ? הסוד הוא פשוט להקשיב ,לתמוך, להשתמש בהומור ולהגיע למפגשים.

הפכנו משפחה- הניצולים,בני הדור השני ואנחנו הנערים.

כששיחקנו בהצגה הבנו אותם יותר ואת המצב שבו היו וכמה הצלחנו אנחנו הילדים לא מנוסים,לא שחקנים, להעביר את המסר.

כשמבקשים ממני להציג את עצמי, הפרויקט תמיד עולה בקורות החיים שלי .הפרויקט הזה הוא באמת קורות החיים שלי.למדתי להיות סבלנית יותר,רגישה יותר לחברה,מכילה ומבינה יותר.

קיבלתי פרופורציה ,כמה החיים שלי טובים,כמה שזכות הבחירה,זאת הזכות הכי חשובה שלנו .הבנתי שעד אז לא הבנתי כלום.הבנתי שדפי ההיסטוריה לא יכולים לספר מה שעיניים דומעות ועפעפיים מקומטים יכולים .

העובדה שהפרויקט הזה ממשיך ולא עוצר, מדהימה אותי בכל פעם מחדש ,מדובר בעבודת קודש,ללא ספק של עזרא,עירית,עמרי ונמרוד.

אז הנה אנחנו כאן, אחרי 6 שנים,או לפחות אני , ומרגישה את אותה קירבה ,אותה שייכות, פשוט מרגישה חלק מהדבר הענק הזה שנקרא תיאטרון עדות.

אני כאן היום ומודה על כל רגע ורגע שעוצבתי ושהפכתי תחת המשפחה הזאת שאימצה אותי כל כך קרוב לליבה.

אוהבת ,מעריכה ,תומכת וגאה תמיד

עמית מזרחי- ינואר 2016 – אליאנס תל אביב -6

 

מכתבו של טוביה ברנשטיין

ערב טוב  לשורדי השואה ולדור שני לשורדי השואה, ושלום לחברים הצעירים, דור העתיד של מדינת ישראל.
חלפה שנה מאז אני השתתפתי במיזם מבורך זה של תיאטרון עדות,של מפגשים מרתקים שלי עם שורדי שואה ועם נוער מופלא כמוכם. אוכל לומר ללא היסוס שאני אדם שונה היום מזה שהייתי לפני שנתיים. חשיפת הנפש שלכם ושל עולמכם הפנימי גררה הזדהות מוחלטת ממני ועוררה אצלי הבנה ואמפטיה לאישיותכם ועולמכם. סיפורי השורדים המחישו ולו במעט את זוועות הנאצים ועוזריהם ואת החורבן שהם המיתו עליכם ומשפחותיכם שלא זכו לשרוד. אני מרגיש חלק מכל אחד מכם, וזה ילווה אותי עד סוף ימי.
ללא ספק, הערך המוסף הרב ביותר לו זכיתי הוא המפגש המרגש עם הנוער המדהים והאיכותי. שנה של מפגשים, שיחות, משחקי דרמה, חשיפת רגשות וגולת הכותרת: העלאת המחזה, חשפה לנגד עיניי במלא הדרה, נוער אינטליגנטי, בעל ערכים גבוהים, תורם לחברה, ובעל מעורבות חברתית יוצאת דופן. הקשר שנוצר איתכם, המענה הרגשי שלכם והאהבה שהרעפתם עלינו המבוגרים, אין לו מחיר. זהו הפיצוי הגדול ביותר והיקר ביותר שהשורדים יכלו לקבל על סיבלם. אני גאה בכם גאוה רבה ונשאר בתחושה שיש בידי מי להפקיד את מדינת ישראל בדור הבא.
אני מבקש להוקיר ולהודות למנהלת בי"ס "אליאנס" הגב' ורדה כגן על העמדת במה זו ומיתקני ושרותי ביה"ס לטובת הפעילות של "תיאטרון עדות", זו השנה השישית. אישיותה הכובשת, הליווי האישי והנתינה הנדיבה של ורדה ראויים לכל שבח ותודה.
ולסיום, מיזם זה של תאטרון עדות לא היה מתקיים ללא שני אנשים נפלאים, עירית ועזרא דגן, אשר בכשרונם הרב, היכולות להנחות ולהוביל את התהליכים הנדרשים לחשיפה מבוקרת, המחזת סיפורי השורדים ומרץ בלתי נדלה באירגון וקיום החזרות וההצגות. מי יתן וכוחכם והתמיכה בכם יאפשרו את המשך עשייתכם הברוכה עוד שנים רבות. אתם ראויים לכל שבח!
חברים, נזכור ולא נשכח: "לעולם לא תהיה עוד שואה".

שלכם, טוביה ברנשטיין